הדור החדש, אשר עליו היה להכיר ולדעת ולהתבונן בחרדת קדש, כי ה' הוא אדון שופט ומושיע, שכח עוד מעט את הלמוד הזה. - על האדמה אשר נתנה לו למנה מחדש, חפץ האדם להתנשא בגאותו עוד הפעם לאדון ומושל עליה. בכחו אשר הכניע בו את הטבע, האמין כי גם מבלעדי ה' יוכל לכונן את קיומו; - מני אז תחל תולדות בני אדם (געשיכטע). ה' לא רצה עוד להכות את כל חי ולמחות את האדם מעל פני האדמה, רק לגדלו ולחנכו ללמד את כל משפחות האדם דעת אלקים ודעת עצמו, ע"י הנסיון (ערפאהרונג). - אל מדרגת משחתי הדור הרע, אשר בגללו הביא ה' מבול על הארץ, לא יגיעו עוד לעולם כל משפחות האדם יחד, יען ה' גזר אומר כי בני האדם יהיו מפוזרים ומפורדים בתבל, ורק לאט יתפשט האדם על פני הארץ ולא יהיה משפחה אחת, רק משפחות האדמה, כי אז בהשחת האחת בקצה הארץ האחד, לא תגע במהרה לרעה ברעותה הטובה ממנה בקצהו השני, ולא תשחית את כללות האדם. - מפוזר ומפורד יהיה, למען יחדש האדם כנשר נעוריו ע"י עצמו, ושבט האנשים אשר נחלש ממרוצתו אחרי דמיוני ותעתועי האדם והנהו בכל רע, יפנה מקום לשבט החזק ממנו ואשר כחו חדש עמדו.
אגרות צפון · פרק ו׳
14 קטעים, בנוסח המקורי.
- מפוזר ומפורד יהיה, ובכל מקום יפנה לבו לכונן שמה הלך נפשו, למען יבחנו כשרונות רוח האדם בכל האופנים לכונן מצבו מול פני הטבע. לזאת התחדשו פני האדמה אחרי הכליון החרוץ ונערכו אל תכנית חנוך כזה (ערצי־הונגספלאן); שונה היא תכונת הארץ לפי האקלימים וחלקי האדמה בריחי ארץ, ימים ונהרות, הרים ובקעות, מדבר וערבה, עד כי בכל מקום, אשר ידמה האדם, כי שמה הנהו האדון, הנה חלקת האדמה הזאת היא תאלפהו דעת ותעריך לו דרכי חייו למלאות ידו בעבודה ולעשות כל דבר לפי האקלים ותכונת המקום, והוא יפעל וישנה גם את תכונת האדם הפנימית, את גויתו, את השקפותיו, הלך נפשו ונטיותיו, ורק על ידו לכונן את שפתו עפ"י ידיעותיו ונסיונותיו הרבים, עד כי תכונת המקום תמשול בו. - ע"י הנסיון יתחנך להבין את ערך עצמו וערך דעת את ה'. ילמוד, כי ה', הוא אל יחיד, מושל בכל, על הטבע ועל חיי האדם. ילמוד, כי תעודת האדם גבוה ונשאה מלרכוש ולהנות.
- מני אז עם ועם יתיצבו ויופיעו על פני במת התולדה, כל אחד ואחד מהם יביא עמו כח ותכונה חדשה מרוח האדם, ואת שניהם יאמן וינסה לכבוש לו "רכוש והנאה" במלחמתו עם הטבע, ועם כחו ורוחו יחד יתאמץ, כי כל אשר כבש והתנחל לו, יקום בידו לנחלת עולמים. - אך יד גבוהה ונשאה, יד ה', אשר היא בכל משלה ותנהל מערכת פעולת האדם, תפיל למשואות ותפר את מחשבתם אשר יזמו לבנות לעולם מגדלים בשמים ורוח עברה בהם ואינם, - ולעיניהם יראה נפלאות, כי יוציא ויפתח מהדבר הקטן שבקטנים, לעיני האדם המשתאה, גדולות ונצורות, ואם דור אחד יעפיל לעלות אל מרום הפסגה של הקנין וההנאה וכמו רמים יבנה גדולתו, הנה מפני הגדולה הזאת בעצמה ועל ידה, ירד פלאים ויכחד מהעולם, ויפנה הדרך לדור חדש להביא גם אותו לידי נסיון. - על פי הנהגת ה' תוצאות כל אלה הנסיונות תביאנה את הדור יבוא לידי הכרה נאמנה;- ואחרי אשר בחנו את כל אלה, וכל עם ועם על ידי עליתו וירידתו כתב בספר תולדות בני אדם, כי "הבל" הוא גודל האדם, וכי גוי ואדם יחד יתמו לריק כחם לכונן אשרם לנצח על ידי הרכוש והגדולה - כאשר יפלו תחתיהם מגדלי החמס, הקנין והנאה, אשר יזמו לעשות;- וכי רק זה יעמוד לעד, את אשר בנו האנשים בכחם לאלוה, בנין עולם בצדק ואהבה - וממעל לחרבות חמס-אדם ודמיון כוזב, לחשוב כי כל הברואים ובאחרונה גם האדם יוכל לשבת על כסא מלכות הנוסד על חיי האדם להיות כאלקים, דור אחרון על עפר יקום, אשר ילמוד לדעת כי מהבל המה גם יחד, והאלילים כליל יחלפו - וישא עיניו למרום אל. האל היחיד ומיוחד - הרגש והתשוקה הנעלה לגודל האדם האמתי יתעורר עוד הפעם, להשיג גם את הקנין גם את ההנאה רק בתור אמצעי - מין האדם המפוזר ומפרד יתאחד עוד הפעם להיות תמים יחד, והנסיון והרגש הנעלה הזה יחדרו בכל אפסי ארץ, ועל משואות הזמן העבר, מין האנושי יתבשל כל צרכו להיות ראוי ומוכשר אל השאלה כהוגן, מבלי ישאל עוד: מה לנו לעשות למען נהיה מאושרים? רק לשאול: בעוד אנחנו מאושרים, בעוד יש לנו כל, בעוד שפע הברכה בידינו הוא, מה לנו לעשות עם הברכה הזאת? ואז -
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים,
ועל כל ההרים הרמים, ועל כל הגבעות הנשאות,
ועל כל אניות תרשיש, ועל כל שכיות החמדה; -
- וכאשר השלמת לקרוא בעלי הספר מתולדות בני אדם והתבוננת בהם די בינה לעתים, אז קרא בקול עם דברי הקהלת:
הבל הבלים! הכל הבל! מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש?!
וזרח השמש, - ובא השמש, - ואל מקומו שואף זורח הוא שם;
סובב סובב הולך הרוח, - ועל סביבותיו שב הרוח,
כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא ;אל מקום, שהנחלים הולכים,
מה שהיה - הוא שיהיה; ומה שנעשה - הוא: שיעשה; -
יש דבר שיאמר: "ראה זה חדש הוא!" כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו.
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים,
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
