אגרות צפון · פרק ב׳, ה׳

- וההשתלמות? שלמות הרוח? רק מעט מן המעט ישיגו אותה, מעט מזער יוכלו להגיע אליה! את האמת בעצמה - אלפי חוקרים ישיגו ויכנו אותה באלפי מושגים שונים! וההתרשלות בה לחטא ועון יחשב, רק בעד נפש המתרשל, ועליו לתת דין וחשבון רק לעצמו לבד, כי למי זה עלי לתת דין וחשבון, אם יסוד הרחבת האשר וההשתלמות של אחרים, ידרש לי רק בתור אמצעי בעבור האשר וההשתלמות של עצמי ובשרי - ומזאת- הלא אוכל להשמיט ידי? ובאחרונה אשאל: איה ישאר מספר האמללים והבלתי מושלמים אשר מחוץ להיהדות המה? אך לא אחפוץ לשאול כזאת, נניח את קנה המדה על מקומו, ונכיר ראשונה היטב את הדבר שנחפוץ למוד: את היהדות לפי מנת-גורלה ותורתה, אולי בדרך הזה יצלח לנו לשנות את חקר לבבנו ודעותינו ע"ד תעודת האדם; ואז אולי נוכל לקבל קנה מדה אחר, למוד בו את מציאות העמים ואת אשר עליהם להיות; אבל את ההכרה הזאת עלינו ללמוד מן המקור שהיהדות בעצמה פתחה לנו, וממקור מחצבתה נשאב ידיעות נאמנות ובטוחות, ממקור התורה, שארית מחמדינו ואשרנו בתבל, ממנו נלמוד לדעת גם את מנת גורלה, כי אמנם היהדות היא חזיון התולדה (געשיכטליכע ערשיינונג), וספר התורה הוא עמוד הזכרון האחד והיחיד שעליו חרותים דברי הימים אשר לעם ישרון בהליכות עולם וכתוב עמים במשך זמן רב, - ואיך? אם אצל ערישת העם הזה לבדו, אין זולתו, קולות בהדר נשמעו על דבר תעודת לאומיותו, שלמענה ואליה בא בתבל, להציב לו יד ושם בתולדות בני אדם, לדעת מהם את ערכו ומנת גורלו, האם לא נכרה אזן להקשיב רב קשב מה הוא לו, ולהוקיר את מנת גורלו זאת, ובלעדי זאת, היא המקור הנאמן האחד לתורה ולמצוה שבכתב ושבעל פה - לכן הבה נגש אל ספר התורה. - אבל בטרם נפתחהו נתבונן מראש איך נחפוץ לקרוא בו, לא לשם חקירות השפה והלשון (פהילאלאגישע) וחידות מני קדם (אנטיקווארישע), לא למען מצוא משען ומשענה להשערות (היפאטהעזען) ע"ד תכונת הבריאה לפני המבול (אנטעדוליפיאנישע) ויצירת פני האדמה (געאגנאהטישע) ולא למען הוציא ממנה תעלומות חכמה למעלה מן הטבע והודות הבריאה - רק נקרא אותה כיהודים, הלא הוא, כספר הנתן לנו מאת ה', להכיר על ידו את עצמנו: "מה אנו עלי אדמות, ומה לנו פה", נקרא אותו לשם תורה ודעת דרכיה ומצותיה, מוסר ויראת שדי בעולם ה' וחובות האנושיות ומקור חיים בנפשנו פנימה - אמנם, חפצים אנחנו לדעת ולהכיר את היהדות, לכן עלינו לצייר בנפשנו, כי בה נהגה תמיד והיא כל מעינינו סלה, ונשאל: באיזה תכונה יהיו האנשים אשר יבינו חין ערך הספר הזה ויכירו אותו בתור מקור חיים וכללי הקיום הנתנים בהתגלות מאת ה', כמו כן עלינו להכיר ולהוקיר את ערך המצות בתור יהודים, הלא הוא, להבין היקף ותכן מעלתן על פי התורה הכתובה והמסורה; אבל את הכל מנקודת ההשקפה, כי מטרת כל אלה לעשותה לתורת חיים, ורק אז כאשר תכיר את היהדות מעצמות תכונתה, תכירנה היטב, כאשר היא בעצמה תורך לדעת, ואז רק אז, אם תמצא כי לא תחזיק מעמד ומצב וכי משחתה בה מום בה - אם תרצה, תוכל להשליך נעל עליה ולבטלה כחרש הנשבר. - גם עלינו לקרוא אותה בשפת עבר, והוא לפי רוח השפה הזאת. היא תציג לפנינו ענינים נעלים במלים מועטות, על ידי חין ערך שרשי מלותיה תצייר לפנינו במלה - את הענין, ובנשוא המאמר את הנושא. תתאים משפט עם משפט בהגיון נעלה, ובאופן בזה תעורר את הנפש כמו באותיות מחכימות (זימכאלשריפט) ותכשיר את בינת אדם, עד כי השאר תבין מאליה. - בעין פקוחה, באזן קשבת ובנפש מתרגשת ומתפעלת עלינו לקרוא את הכתוב בה; ולצייר ברעיוננו, כאלו לא ספר לנו ממנה מאומה, כאלו עלינו לברוא בריאה חדשה בהגיוני לבבנו, בשמענו את רעיוני המדבר אלינו, הלוך והגות בדבריו - ולולי זאת, נאבד את המובן והרעיון האצור בו. - כמו כן בהבנת המצות, אשר תכונן בעד הדברים הנודעים לנו, סדר ומשטר, או תצוה עלינו איזה פעולה לשום אות וזכרון. שם, עלינו לבקר ולדרוש אחרי יחס הדבר אל תעודתו, ופה - את הרעיון האצור בפעולה כזאת, בשימנו לב על הכונה ויחס ההתקשרות בין הדברים.- אנכי מראה לך בקצור את הדרך אשר הלכתי אני, ואתן לך בזה רק תוצאות (רעזולטאטע) וגם אלה לעת עתה רק בציורים כלליים, אחרי כן, אם תחפוץ, אבאר הכל בארוכה, בשטה נכונה ובחקירה נאמנה.