- ואם תבקש את מקור המחלה בימינו אלה, - תמצא גם כן בזה. - בתחלה היה חלק המדע של ישראל כלול רק בעיקרי הדת של "התורה שבכתב", אבל חלק המעשה, איך להוציא כל אלה לפועל ועל כולם הרוח שהוא מקור החיים, עליו היה למצוא לו מעמד ומצב רק בפה ממלל: בתורה שבעל פה. - צוק העתים והזמנים והגלות הביאו סכנת האבדון להמדע והלמוד; - אז כתבו בספר את "המשנה" והניחו לה רוח מקום להתגדר בו, בדבור שבעל פה. - צוק העתים והזמנים דרשו עוד יותר, ובכתובים השאירו לזכרון בספר גם את רוח "המשנה", אבל רק את חלק ההלכות הנקוב בשם "גמרא"; ואת רוח הגמרא החזיקו בתורה שבעל פה.- צוק העתים והזמנים דרשו עוד יותר, ויכתבו את רוח כתבי הקדש והגמרא בחלק "האגדות", אבל הליטו את הרעיונות במעטה הסוד וההעלם, למען יעמדו העיון והחקירה לפענח נעלמות לעזר אל הרוח הבא במסורת החכמים.
אגרות צפון · פרק י״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
