אגרות צפון · פרק י״ח, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

- יתנועעו מאזני המשקל! כל אשר יוסיפו להיות תלוים בחופש וכל אשר יוכלו לשקול בדיוק רב באחרונה אמת וחיים, מחויב להיות, כי עתה ביותר תעלינה ותרדנה כפות המאזנים. - ואם באחרית הימים תחדולנה כפות המאזנים להתנועע עוד, ובאור נוגה יופיע הרוח בישראל, אשר ישיג את עצמותו, מנת גורלו ותורתו, וקרנים מידו לו לחדור אברי גופו ויוציא לפועל חיים כאלה, - ואז כאשר ישלים גם הענף מעץ ישראל את מלאכותו ובמלחמתו יפעל תכונה אחרת בחוג האחים האינם יהודים, ושם יכוננו מבטם חפשי אל האל היחיד והידיעה וההכרה מעצמת כח המוסר והמדות שתגברנה חילים על כל המפריעים אשר קמו גם נצבו להחשיך ולהעביר את מבטם ולרופף את כחם, ואז,- גם ספר התולדה עם סוף למודו יחדור בכל הרוחות- - - - הבה נשיג ונבין את זמננו, בנימין יקירי; - וכל אחד בכח הרוח הנתן לו יסלול לו דרך המוביל אל המטרה בחוג גדול או קטן, - ואם גם אלפי אנשים יתיאשו מדבר החיים והאור, אם גם אלפי אחינו יבדלו ממנת גורל ושם ישראל, אשר זה כבר התנצלו מחיים כאלה; - דבר האמת לא יספור את מספר נושאיו, - וגם אם אחרון על עפר יקום, - יהודי אחד וספר התורה בידו, - תורת ישראל בלבו ואור ישראל ברוחו, גם זה האחד דינו; - תקות ישראל לא תאבד לעולם; כאשר ישראל גזר לבושת ויאבד דרך תעודתו, חפץ ה' האל המיוחד למסור את מנת גורל ישראל ותורתו אל משה עבדו, וגם אלינו קורא חוזה יה אם נירא ואם נחת:
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.