מעולם לא היו ארץ ואדמה קשר ואחדות לאומיתו, רק ההתאחדות הכללית של התורה, ומפני זה נשארה האחדות הזאת בתומה גם בהיות ישראל רחוק מארצו.- אי לזאת האחדות הנאמנה תשאר שרירה וקימה גם בכל תפוצות ישראל ובהאחזם שמה. את האחדות הזאת עלינו לקרוא בשפת עבר "עם" "גוי", לא כמובן השם "פאלק" בלשון אשכנז (אשר במובנו כי אין "פאלק" בלא ארץ וממלכה) עד אשר תבוא העת המאושרה־ שבה ירחם ה' את עמו, וגם במצבם החיצון יושיבם על אדמתם בתור "עם" והתורה תהיה להם ליסוד מוסד לכונן על פיה את אחדותם המדינית להיות לנס ולהתגלות שם ה' ותעודת האדם.
אגרות צפון · פרק ט״ז, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.