אגרות צפון · פרק י״ד, ז׳

או האם לא דמיון תהו ומקסם כזב לחשוב כזאת. אמת הוא הדבר, אמת לאמתה, את שישיר לנו נעים זמרות ישראל: השמים מספרים, כבוד אל; ומעשה ידיו, מגיד הרקיע: יום ליום יביע; אומר; ולילה ללילה יחוה דעת; אין אומר, ואין דברים, בלי, נשמע קולם. בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם; לשמש שם אהל בהם, והוא כחתן יצא מחפתו, ישיש כגבור לרוץ אורח, מקצה השמים מוצאו, ותקופתו על קצותם, ואין נסתר מחמתו; - תורת ה' תמימה, משיבת נפש; עדות ה' נאמנה, מחכימת פתי; פקודי ה' ישרים, משמחי לב; מצות ה' ברה, מאירת עינים; יראת ה' טהורה, עומדת לעד; משפטי ה' אמת, צדקו יחדו; הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונפת צופים, "גם עבדך נזהר בהם!" - בשמרם עקב רב!--.