אגרות צפון · פרק י״ב, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

; - בהשתלמות פנימית תמידית, להתרומם אל על ולשוב אל ה' ולתעודתך. ; - להפוך את האדמה וכל אשר עליה למושב האדם ולאחוזת נחלתו, לצרף אל רכוש קניניך הפנימים גם קנינים חיצוניים לאמצעים בעד תעודת ברכתך ולכונן לך מצב איתן: בית, היכל־החנוך לצאצאי האדם להיות איש־ ישראל. : - במובן כזה להביא לך נות ביתך, את האשה, אשר תקח לך לכונן בית נאמן כזה. ; - ומני אז תחל חובתך בברכת פעולת אהבה שהיא הראשונה והשלמה: מבלתי: יכולת בן אדם במדרגתו לבד להיות הכל. תקריב את כל עצמותך בגלל בנים, למען יהיו המה, את שלא תוכל אתה להיות, ואתה תאריך את חייך רק בהם, - לחנך את הבנים להיות איש ישראל.
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.