אגרות צפון · פרק א׳, ז׳

ואף כי שדדנו מכל דבר הנוגע ללאומיותנו, בכל זאת כעם נחשבנו בעיניהם, וירתקו אותנו אל חבל מולדתנו שלשלת כל אסון ופגע, למען יוכלו לטפול עלינו עונות וחטאים חטאת לאומים! - והתורה?, הלא היא בראש, אשמה בכל אלה! ע"י החקים המבדילים אותנו מכל העמים, למצער, תעורר חשד בלבות שכנינו ותפיח מדון ושנאה כבושה עלינו;- היא תכניע את רוחנו לשאת ולסבול במנוחה כל עמל ותלאה, ולכן היינו סחי ומאוס גם שחוק לרבים; היא תאסור עלינו ההתחרות ביצרי מעללי איש ומלאכת מחשבת;