נצח ישראל · פרק ס״ב, א׳

"גילי מאוד בת ציון הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע" (ר' זכריה ט, ט). הכתוב הזה נאמר על הגאולה העתידה, כמו שפרשו זכרונם לברכה. ובמדרש, "צדיק ונושע", שלך ושלי היא הגאולה, דכתיב (ר' תהלים פ, ג) "לפני אפרים ומנשה עוררה גבורתיך ולכה לישועתך לנו", אמר רבי מאיר, "ויושע ה' ביום ההוא" כתיב (שמות יד, ל), כביכול כשישראל בצרה, אף הוא עמהם בצרה, שנאמר (ישעיה סג, ט) "בכל צרתם לו צר". וכתיב (תהלים צא, טו) "יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה". וכתיב (תהלים נ, כג) "ושם דרך אראנו בישע אלקים", 'בישע ישראל' אינו אומר, אלא "בישע אלקים". אמר רבי ברכיה הכהן, ראה מה שכתוב "גילי מאוד בת ציון הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע", 'צדיק ומושיע' אין כתיב כאן, אלא "ונושע". וכן הוא אומר (ישעיה סב, יא) "אמרו לבת ציון הנה ישעך בא", 'הנה מושיעך' לא נאמר, אלא "ישעך". אמר רבי אבהו, משה מקלס לישראל "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'" (דברים לג, כט), 'לה'' אין כתיב, אלא "בה'". משל לאדם שיש לו סאה של מעשר שני, מה הוא עושה, נותן מעות ופודה אותה. כך ישראל, במה נפדים, בהקב"ה, "עם נושע בה'". אמר הקב"ה, בעולם הזה על ידי שהיתם נושעים על ידי בני אדם; על ידי משה ואהרן, בימי סיסרא על ידי דבורה וברק, ועל ידי שהיו בשר ודם, הייתם חוזרים ומשתעבדים. אבל לעתיד, אני בעצמי גואל אתכם, ועוד יותר אין אתם משתעבדים, שנאמר (ישעיה מה, יז) "ישראל נושע בה' תשועת עולמים" עד כאן.