נצח ישראל · פרק ס״א, ו׳

ובמדרש, "כי הוא טרף וירפאני" (הושע ו, א). למי שעלתה לו מכה, וקרעה הרופא. כיון שראה שלא נתרפא מכתו, הוא מחזיר אחר רופאים, ולא היה מרפא לו. אמר לו, לך אצל הרופא שקרע לך המכה, והוא מרפא אותך. כך אמר הנביא, כל מה שאתם מפליגים מן הקב"ה הנחמות רחוקים הם, אלא עשו תשובה והקב"ה גואל אתכם. הוא שהכה הוא שמרפא, שנאמר (דברים לב, לט) "מחצתי ואני ארפא". אני הוא שהכתי, שנאמר (איכה א, יג) "ממרום שלח אש", ואני המרפא, שנאמר (ישעיה נא, יב) "אנכי הוא מנחמכם", עד כאן. בארו בזה גם כן את הדברים אשר אמרנו. כי המכה שבאה על ישראל היה מן השם יתברך, ולפיכך אי אפשר רק שהוא יתברך המרפא. משל לרופא שקרע המכה, כשבא המכה ליד הרופא אחר, לא יוכל לרפאות רופא אחר, את אשר אין יודע דעתו של רופא הראשון. ולכך אמר במדרש הזה כי הקב"ה, שהוא יתברך המכה, כדכתיב "ממרום שלח אש", שיורה זה על שבאה המכה מאתו יתברך בעצמו בגודל כחו, לכך הוא צריך לרפאות את המכה הזאת בעצמו, לפי גודל כחו.