ודרש זה מן הכתוב שאמר (שמות כב, ה) "כי תצא אש" מעצמו, "שלם ישלם המבעיר את הבערה" (שם). ודקדק בכתוב, שאמר תחלה "כי תצא אש", ומשמע מעצמו, ואחר כך אמר "המבעיר את הבערה", תלה זה בפעל. אבל הכתוב רוצה לומר, שאף שהאש יצאת מעצמה, כדכתיב "כי תצא אש", עם כל זה מתייחס פעל זה אל המבעיר לגמרי. ודבר זה לפי חוזק הפעל של אש, שהוא פועל בכח ובתוקף, תלה הכתוב במי שהאש תחת רשותו, כאילו היה הוא הפועל. ולפיכך כתיב "שלם* ישלם המבעיר", כאילו הוא בעצמו פעל זה, ולכך ראוי הוא* להשלים החסרון. וכן אשר בא ממנו ענין זה. כי לפי הכח שפעל ההזק*, ראוי שישלים* החסרון אשר בא ממנו לגמרי תשלומין גמורים, כדכתיב* "שלם ישלם".
נצח ישראל · פרק ס״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Netzach Yisrael, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 1997
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך נצח ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.