ובמדרש, חטאו בראש "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד, ד), ולקו בראש "כל ראש לחלי" (ישעיה א, ה), ומתנחמים בראש "ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם" (מיכה ב, יג). חטאו בעין "ומסקרות עיניהם" (ר' ישעיה ג, טז), ולקו בעין "עיני עיני ירדו מים" (איכה א, טז), ומתנחמים בעין "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" (ישעיה נב, ח). חטאו באוזן "ואזניהם הכבידו" (זכריה ז, יא), ולקו באוזן "ואזניהם תחרשנה" (מיכה ז, טז), ומתנחמים באוזן "ואזניך תשמענה כו'" (ישעיה ל, כא). וביאור ענין זה, כי כל ענין ישראל הוא בדקדוק גמור. שאם חטאו ישראל באבר אחד, אותו דבר נלקה, ואותו דבר חוזר להרפא, ובזה נתרפאו לגמרי. ואם חטאו באבר זה, ובאה המכה על ענין אחר, לא נתרפא החטא לגמרי, מאחר שלא הוכה באותו אבר שהיה בו החטא. לכך באותו דבר שחטאו בו נלקו, ובו נתרפאו:
נצח ישראל · פרק מ״ט, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Netzach Yisrael, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 1997
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך נצח ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.