ובמדרש "שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ" (ישעיה מב, י), "כי גאל ה' עבדו יעקב" (ישעיה מח, כ), כל השירות כולן קרואות בלשון נקיבה; כשם שהנקיבה יולדת וחוזרת ויולדת, כך התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד. אבל התשועה העתידה להיות, אין אחריה שעבוד. לכך נקראת בלשון זכר, שנאמר (ירמיה ל, ו) "שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו". שכשם שהזכר אינו יולד, כך התשועה העתידה לא יהא אחריה שעבוד, שנאמר (ישעיה מה, יז) "ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד", עד כאן.
נצח ישראל · פרק מ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Netzach Yisrael, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 1997
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך נצח ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.