נצח ישראל · פרק מ״ו, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובפרק חלק (סנהדרין צט.), תניא, רבי אלעזר אומר, ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר (תהלים צה, י) "ארבעים שנה אקוט בדור". רבי אלעזר בן עזריה אומר שבעים שנה, שנאמר (ר' ישעיה כג, טו) "והיה ביום ההוא ונשכחת צור מעיר שבעים שנה כימי מלך אחד", איזהו מלך מיוחד, הוי אומר זה משיח. רבי אומר ג' דורות, שנאמר (תהלים עב, ה) "יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים". רבי הילל אומר, אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי יחזקיהו. אמר רב יוסף, שרי ליה מרי לרבי הילל, חזקיה אימת הוה - בבית ראשון, ואילו זכריה קא מתנבי בבית שני, ואמר (ר' זכריה ט, ט) "גילי מאוד בת ציון הריעי מאוד בת ירושלים הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע". תניא אידך, רבי אלעזר אומר ימות המשיח ארבע מאות שנה, שנאמר (תהלים צ, טו) "שמחינו כימות עיניתנו וגו'", וכתיב (בראשית טו, יג) "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". רבי אומר שס"ה שנים, כמנין ימות החמה, שנאמר (ישעיה סג, ד) "כי יום נקם בלבי". תניא אבימי בריה דרבי אבהו, ימות המשיח לישראל שבעת אלפים שנה, שנאמר (ר' ישעיה סב, ה) "כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך". אמר רב יודא אמר שמואל, ימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשיו, שנאמר (דברים יא, כא) "כימי השמים על הארץ". רב נחמן אמר כימי נח עד עכשיו, שנאמר (ישעיה נד, ט) "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי".
נחלת הכלל · Netzach Yisrael, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 1997

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך נצח ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.