ולמאן דאמר לאחד ד' אלפים ומאתים ותשעים ואחד [שנה] עולם יתום, דסבירא ליה דבעינן פ"ה יובלות לכל הפחות לביאת המשיח, וצריך עוד ארבעים שנה עד שיצמח המלך המשיח בשלימות, כמו שהיה תחלה כאשר יצאו ממצרים, ואחר ארבעים [שנה] (במדבר יד, לג) היו גוברים על שונאיהם לכלות אותם. ולפיכך אחר ד' אלפים ורצ"ה שנים עולם יתום. כי פ"ה יובלת הם ד' אלפים ומאתים וחמשים, וארבעים שנה לצמיחת המשיח, ואחר כך עולם יתום בשנת מ"א. ומה שאמר שיהיה 'מהם מלחמות תנינים', רוצה לומר גוי אכזר, כמו דכתיב (איכה ד, ג) "גם תנין חלצו שד הניקו גוריהן". כן מה שאמר 'מהם מלחמות גוג ומגוג', היינו אומה שכוחה מחמת הרבוי, וכמו שמבואר בכתוב כי יהיה הרבוי לגוג ומגוג. ומלחמות תנינים ומלחמות גוג ומגוג שני דברים מחולקים; האחד מחמת הכח שיהיה אל האומות, שנקראו תנינים. והשנית מחמת הרבוי. וכל זה הענין בא לבאר לך, שבסוף ימי העולם יתגברו הכחות האלו המתנגדים למשיח. ואלו שני כחות מתנגדים אליו; הרבוי מן האומות יהיו מתנגדים לישראל, והם מלחמות גוג ומגוג. והשני, אשר מיוחס להם גודל הכח, והם מלחמות תנינים. ודברים אלו יש להבין אותם.
נצח ישראל · פרק מ״ה, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Netzach Yisrael, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 1997
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך נצח ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.