מדרש האתמרי · פרק ט׳, נ״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

טעם נכון למה הבעל תשובה גדול מצדיק גמור ידוע שהקב"ה נקרא גבור על שכובש כעסו עם הרשעים על דרך רואה גוים מרקדים בהיכלו ושותק ונמצא שבזמן שהיה זה רשע נתפרסם על ידו שהקב"ה גבור בהיותו כובש כעסו עמו ועכשיו שחזר בתשובה יש בידו שתים אחת שעכשיו הוא צדיק דבוק בהקב"ה שנית שבזמן שהיה רשע נתפרסם על ידו גבורתו יתברך כמדובר מה שא"כ הצדיק גמור שלא נתפרסם ע"י גבורתו יתברך כיון שמעולם לא חטא ולכן הבעל תשובה גדול ממנו. עוד טעם אחר בהיות שהבעל תשובה כיון שטעם מהעבירות תקיף יצרו מאד משא"כ הצדיק גמור כיון שמעולם לא טעם מהעבירות ובהיות כן הבעל תשובה נקרא גבור בהיות שצריך לכבוש יצרו הקשה ונמצא שהבעל תשובה דומה לבוראו שנקרא גבור על שכובש עצמו כן זה בעל תשובה צריך להתגבר מאד כדי לכבוש יצרו משא"כ הצדיק גמור דלא תקיף יצרו כל כך מטעם האמור:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.