סייג ח שירחיק מאיזה מדה רעה אם היה בו מקודם כמו חמדת הממון וכדומה וזהו ענין פסוק (מלכים ב' סימן ח"י) ויבאו המצורעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמינו הכונה שבא לומר שהרשע אינו עוזב מידתו הרעה לעולם אף שיראה שלוקה עליו כדרך אומרם ז"ל רשעים אפילו בפתחו של גהינם אינן חוזרים בתשובה בהיות שארבעה המצורעים אלו היו גחזי ושלשת בניו כדחז"ל. ואע"פ שכל הרעה שבא עליו שקללו אלישע הנביא היה מסיבת הממון שחמד מנעמן והלך ולקח אותו עם כל זה לא הסיר טומאתו ממנו לשנות טבעו מחמדת הממון אע"פ שלא היה לו הנאה ממנה בהיותם מצורעים ומה להם עוד בכסף וזהב ובגדים ואם היו מזמנים לאחר שיתרפאו מי שירפא להם יזמין להם אז הצטרכותם אלא שכיון שהרגילו בטבע רע וקשה אף שנלקה לא שב ממנו:
מדרש האתמרי · פרק ט׳, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.