סייג הששי ישים תמיד נגד עיניו ק שאין הקב"ה. עביד דינא בלא דינא וכל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול וכשיראה איזה רע בא על האדם ידע נאמנה שעונותיו הטו כל זה עליו ואם לא ישים כל זה נגד עיניו יבא לחלל את השם ח"ו דעביד דינא בלא דינא. וזהו רמז הפסוק (שם) ויבא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו הכונה שענין החילול הוא באומרם הגוים עם ה' אלה והם צדיקים גמורים ומארצו יצאו דרך תמיה בראות שיצאו אלא ודאי שהוא מבלתי יכולת ה' אמנם אם היו מודים שכל אדם נלקה בעבור חטאו ולא עביד דינא בלא דינא לא היו באים לידי חילול כזה:
מדרש האתמרי · פרק ט׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.