מדרש האתמרי · פרק ל״א, ו׳

וע"ז באו להעיד על ישראל כשחרב המקדש ארבע עדים שהיא התורה ואלף ובית גימל כאומרם ז"ל במדרש איכה וז"ל בשעה שחרב בית המקדש בא אברהם לפני הקב"ה בוכה וממרט זקנו כו' אמר לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה נשתניתי מכל אומה ולשון שבאתי לידי בושה וכלימה אמר ליה הקב"ה בניך חטאו ועברו על כל התורה אמר אברהם לפני הקב"ה מי מעיד בהם בישראל שעברו את תורתך אמר ליה תבא תורה ותעיד בהם בישראל מיד באה התורה להעיד בהם בישראל אמר לה בתי אתה באת להעיד בהם בישראל שעברו מצותיך ואין לך בושת פנים מפני וזכרי יום שהחזירך הקב"ה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלך עד שבאו לסיני וקבלוך וכבדוך ועכשיו אתה בא להעיד בעת צרתם כיון ששמעה התורה כן עמדה תורה לצד אחד אמר הקב"ה לאברהם יבואו כ"ב אותיות ויעידו בישראל בא אלף להעיד על ישראל א"ל אברהם אלף את ראש כל האותיות ובאתה להעיד על ישראל בעת צרתם זכרי יום שעלה הקב"ה על הר סיני ופתח בך אנכי ה' אלהיך כו' עמד האלף לצד אחד באה הבית להעיד בהם בישראל א"ל בית את באתה להעיד על בני שהם זריזין על חמשה חומשי תורה ואת נתונה בראש התורה שנאמר בראשית ברא אלהים עמד הבית לצד אחד באת גימל להעיד בישראל א"ל אברהם את באה להעיד על בני וכי יש אומה שמקיימים מצות ציצית אלא בני ואת נתונה בראש המצות שנאמר גדילים תעשה לך מיד עמדה הגימל לצד אחד עכ"ל כיון שראו שאר אותיות כן עמדו ולא העידו כו'. ראוי להקשות מאחר דחזו בית וגימל שהאלף והתורה לא הועילו כלום בעדותם מה סברו אינהו דעיילו שהרי מטעם זה שאר האותיות לא רצו ליכנס: