ולגלות הענין שאיוב אדם ודינה חוה אמר ר' אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה וכשתבין ותדקדק בשמה תשמע שהיא חוה שדינה הוא נידה שהטיל הנחש בה ובהיותה אשתו של איוב תבין שאיוב הוא אדם ועל זה אמר כן איני כמו אדם ולא ח"ו שרצה להציל עצמו בהזכרת עון אחרים שהרי על עצמו היה מדבר שלא היה במצב כקדם ומאז ששמע לקול אשתו אלא עכשיו תיקן מה שעוות במה שלא שמע אליה ודינה שהיא בת יעקב עשתה כן לאמר ברך אלהים כדי שלא ישמע לה ויתקן מה שעשתה ולשם שמים נתכונה והשם ברחמיו יזכנו לראות פני משיחנו אשר על ידו מתתקנין כל העולמות ויעשה הקדוש ברוך הוא לכבוד שכינתו אשר היא בתוך הגולה עם בני אברהם יצחק ויעקב הנעימים והידידים. ויקרב עת דודים. אמן נאם מ"י העומד לשרת ולכהן. אליהו בכמוהר"ר שלמה אברהם הכהן ז"ל:
מדרש האתמרי · פרק ל״א, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.