והנה זה היה הויכוח בין אברהם ואות גימל שבאה להעיד על ישראל שקבלו ערב רב ואמר אברהם גימל אתה באתה להעיד על בני שקבלו ערב רב ותיפוק ליה שיש לקרב הערב רב כדי לחברם אל הקדושה לקדשם ולטהרם אלא ודאי דסבורה אתה שאין להם טהרה כלל והנה תדע לך שאין הדבר כן כי כלום יש אומה שמקיימת מצות ציצית כישראל ואתה נתונה בראש גדילים תעשה לך ואם איתא שאין לקין והבאים ממנו ולערב רב טהרה למה נתונה בראש ללמד כלאים בציצית מותר דהא זה יורה שבני קין וערב רב יטוהרו ויתקדשו ואתה סבורה שאין להם חיבור אל הקדושה אלא ודאי מינך ובך מוכח שע"י מצוה זו יש לחברם ולקשרם אל הקדושה א"כ יפה עשו ישראל שקבלו הערב רב וצווי העץ הדעת הטוב ורע לא תאכלו הוא כפשוטו שהיה הצווי על אדם הראשון וא"כ איך אתה באתה להעיד בבני ביום צרתם מיד עמדה גם הגימ"ל לצד אחד כי הוכחשה בעדותם וטענתם בטלה ע"כ:
מדרש האתמרי · פרק ל״א, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.