ובזה יובן פסוק דרך מצותיך ארון כי תרחיב לבי במ"ש חז"ל (פ"ב דע"ז דכ"ח ע"ב) שורייני דעינא בליבא תליא שעם זה פי' מז"ל פ' על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו שהכונה כיון דשורייני דעינא תלוים בלב כיון שהיה דוה לבנו זהו גרם שחשכו עינינו. וזהו לכונת פ' במזמור ל"ח לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי כלומר כיון שלבי סחרחר זהו גרם שאור עיני גם הם אין אתי לפי שכיון דשורייני דעינא בלבא תליא כשנלקה לבי זהו גרם שניטל אור עיני כו' כבר אמרנו שריצה בענין מצוה אינו נוטל מאור העינים לזה אמר דרך מצותיך ארוץ בלי שום פחד שאפחד ממאור עיני משום כי תרחיב לבי וכיון שלבי תרחיב משמחת המצוה אינו מגיע שום נזק לעינים לפי שעורקי העינים תלוים בלב והלב כיון שהוא שמח ברוחב גם העינים טובים ונכון:
מדרש האתמרי · פרק ל׳, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.