מדרש האתמרי · פרק ל׳, י׳

יומם השמש לא יככה וירח בלילה אמר יומם ולא אמר ביום השמש לא יככה לרמוז שאע"פ שיהיה בצהרים עם כל זה לא יככה וזהו מלת יומם שהוא בעצמות היום. אמנם באופן אחר נראה לפרש עמ"ש הר"ב עמודיה שבעה משם המפרשים על מאמר חז"ל (ע"ז סו' ד"ג) עתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתקה צדיקים מתרפאים בו ורשעים נידונים בו דאיך אפשר דבשמש עצמו שטבעו לרפאות שאותו השמש עצמו יזיק אמנם יובן בדחז"ל שזה השמש שעתיד להוציא הוא שמש אור הגנוז שהגניז בעבור הרשעים כו' וכיון שהרשעים היו מלומדים בזה האור בראותם אז אותו אור הגדול והעצום נדונים בו משום שמזיק להם מאחר שלא הורגלו כדרך המביט בעין השמש שכהים עיניו אמנם הצדיקים מתרפאים בעבור שאותו שמש התקיף אינו מזיק להם בעבור שהב"ה הרגיל להם בזה העולם באותו אור משום שעוסקים בתורה שנאמר ותורה אור מבהיק בעיניהם מאותו אור הגנוז וכיון שהורגלו כשרואים אותו אור מתעדנים בו לז"א יומם השמש לא יככה אמר יומם לרמוז על אותו אור הגדול אז השמש התקיף שעתיד הקב"ה להוציא לא יככה כיון שעסקת במצות כאמור לעיל וגם ולא ירח יככה בלילה משום שאז בלילה יהיה כאור של עתה של שמש כיום שנא' והיה אור הלבנה כאור החמה והרשעים כיון שהורגלו בזה העולם בחושך הלילה הזה כשיראו אז אור בלילה יזיק להם אמנם לצדיקים שאינו מזיק אור העצום מטעם האמור כ"ש שלא יככה גם ירח בלילה אע"פ שהוא כאור השמש ואתה הרגלת בלילה לישב בחושך והרגילו עיניך לזה עכ"ז לא יככה כדפרישית. ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך הכונה ה' ישמרך מכל רע שהוא היצה"ר שלא יבא בידך לעמוד בנסיון שאז קשה לפרוש ממנו וא"ת מאחר שאני צדיק ישרה השכינה עלי ויהיה רע לי שילך החלק שהיא הנשמה אחר הכל לז"א ישמור את נפשך כדרך שפירש הר"ש מלמד ז"ל בפסוק ואתם הדבקים בה' אלהיכם ועכ"ז חיים כולכם היום שלא ילך החלק אחר הכל: