מדרש האתמרי · פרק ג׳, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(א"ה הש"ח ס"ט עיין בלקוטי שושנים שבס' קרנים להרב המקובל כמהר"ש מאוסטרפולי ז"ל דפוס אמשטרדם בסוף הספר וראיתי להעתיקו בכאן לפי שיש שינוי וז"ל איתא בפליאה דר"ג קארו תת"ן חדרים יש כמנין תכל"ת ובאלו חדרים צריך לילך אפי' צדיק גמור לתקן ולהעלות נשמות של רשעים כמבואר בזוהר בכמה מקומות והנה כאשר בא הצדיק לתת"ן חדרים אינו צריך לפחוד מן המזיקין כי תק"ף חדרים אינם תוקפא דדינא וממילא נשארים ר"ע חדרים וכשמם כן הם שהם רע ואם היו הצדיקים ההולכים שם בלא שמירה אזי היה יכול להיות שהיו נזוקין מגרדיני נמוסין טהירין אזי הולך מלאך אחד ושמו יהושע ובידו שעוה וכותב על מצחו השם הנקרא את"ה ואז אפילו הולכין באלו ר"ע חדרים אין שטן ואין פגע רע ולדעתי זה הסוד גלה לנו דהע"ה תהלים כ"ג גם כי אלך בגי"א צלמו"ת בתק"ף לא אירא רע רזא דמילתא גי"א צלמו"ת גימ' תק"ף ר"ל גם כי אלך בגי"א צלמו"ת בתק"ף חדרים מן תת"ן שהם אינם תוקפא דדינא וממילא נשארים ר"ע מ"מ לא אירא רע מאותן ר"ע חדרים כי את"ה עמדי ר"ל השם של אתה עמדי שכתוב על מצח הצדיק ומי כותבו ומפרש ע"מדי ש"בטך ו"משענתך ה"מה ר"ת אותיות שעוה ולמפרע דהיינו ע"מדי ש"בטך ו"משענתך ה"מה י"נחמוני ר"ת יהושע ר"ל שהוא כותבם והענין פלא שהכל מרומז בקרא והאל יכפר בעדי עכ"ל ז"ל ועיין להרב הגדול מהר"י אזולאי ז"ל בס' דבש לפי שהביא ג"כ הלשון הנז"ל וכתב עוד שבס' רפדוני בתפוחים דכ"ה יש מעט תוספת כי בתק"ף חדרים אין פחד כי יש להם בושה מת"ח ומזקנים אנשי מעשה כו' ע"ש):
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.