מדרש האתמרי · פרק כ״ט, י״ב

אמנם יובן מאמר זה עם ביאור מאמר אחר הביאו בעל עמודיה שבעה ז"ל בתורת משה עמוד ד' שער כ"ז במ"רפרשת ויחי בענין ראובן שאמר לו יעקב אז חללת יצועי עלה רבנן אמרין כך אמר יעקב אני לא מרחקך ולא מקרבך אלא אני תולה אותך ברפיון עד שיבא משה שכתוב ביה ומשה עלה אל האלהים ע"כ. וקשה למה לא קרבו ולמה לא רחקו וגם שהיה מסופק בדינו אם לרחק או לקרב אחר שהיה הדין נוטה לכאן ולכאן וא"כ למה יבא משה ויקרבו ועוד למה בא לרמוז את משה בענין עלה אל האלהים ולא ברמז אחר אבל ביאור הענין הוא כי איתא בספר כונת האר"י ז"ל הנדפסים והם מדברי הזוהר שראובן היה קין ולכך נאמר בכורי אתה בכור המיוחד בכורו של אדם הראשון ומזה הטעם היה מסופק יעקב אם לרחקו או לקרבו כי קין איהו הרג את הבל ויש סברא לכאן ולכאן אם בדין הרגו וראוי לקרבו או שלא כדין וראוי לרחקו כי קין והבל אמרו ז"ל שהיו מחלקים את העולם ביניהם והבל לקח מטלטלין וקין קרקעות ואח"כ באו למחלוקת הבל אמר שלוף הבגדים מעליך שהם חלקי חלק מטלטלין וקין אמר פרח באוירא שאין לך חלק בארץ כלל ומתוך כך ויקם קין והרג את הבל. ויש לידע במה היו מחולקים ומה ענין פרח באוירא שאמר קין ונ"ל שהיו מחולקים בפלוגתא דאדמון וחכמים בכתובות פרק ב' דייני גזירות וכן הביא ג"כ בעל עשרה מאמרות אלא שהסיעו לדבר אחר היפוך דברינו אלא כי בא לפרש בדרך סוד אבל לדרכנו יבא בדרך נגלה וז"ל המשנה מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו אדמון אומר ילך בקצרה וחכ"א יקנה לו דרך במאה מנה או יפרח באויר ע"כ: