עי"ל ונקדים לדקדק שבאומרו גם אל פיהו לא ישיבנה משמע שתחלה היה ידו בפיהו וצריך להבין למה צורך היה ידו בפיהו אמנם נוכל לומר שהטעם שהעצל טומן ידו בצלחת הוא מפני הקור והצינה וקודם שטמן ידו בצלחת כבר קדם מקודם לחמם ידו בהבל פיו ולזה אמר גם אל פיהו לא ישיבנה שעכשיו יבא היטב מלת ישיבנה משום שמקודם כבר היה ידו בפיהו לז"א לא מבעיא שכשהעצל טומן ידו בצלחת שאינו מסירה משם לעשות שום דבר עמה אלא שגם אל פיהו שיכול לחממה בהבל פיו עכ"ז לא ישיבנה מסבת העצלות אע"פ שיודע שגם בפיו יכול לחממה:
מדרש האתמרי · פרק כ״ז, מ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.