עי"ל לא מבעיא נפש החוטאת שאינה טובה אלא גם נפש בלא דעת שהוא אדם שאינו מיושב גם זה נפש לא טוב שחבלת נפשו מביא אותו לזה וסימנא מילתא שבהיות בלא דעת דע שהנפש לא טוב:
מדרש האתמרי · פרק כ״ז, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.