מדרש האתמרי · פרק כ״ז, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכיון דאתא לידן אפרש טעם נכון דלמה מסר הקב"ה מערת המכפלה ביד עפרון החתי איש רע ובליעל נבהל להון רע עין עד שחיסר לו הקב"ה וי"ו משמו עפרן כתיב ושיבא אברהם לקנות מיד האיש הרע הזה ועוד להבין למה חיסר הקב"ה וי"ו משמו ולא אות אחר. ועוד מאחר שחיסר הוי"ו משמו וקראו עפרן למה חוזר וקורא לו עפרון בוי"ו אמנם יובן עפמ"ש חכמי האמת שעפרן הוא שר העפר שכשם שיש שר למעלה כנגדו יש למטה אם מצד הקדושה אם מצד הטומאה וכנגד שר העפר שהוא על הקברות שיש מלאך למעלה היה עפרון למטה ולכן בהיות שהסית הנחש לחוה וחוה לאדם נתקלל אדם כי עפר אתה ואל עפר תשוב ונמסר ביד הנחש כי עפר לחמו שהוא נחש הקדמוני הוא שטן הוא יצה"ר ובהיות ששמע לקולו נמסר בידו ולכן כנגדו ג"כ למטה נמסר בידו אחרי מותו ולכן היה מערת המכפלה ששם אדם קבור ששב לעפר ביד עפרון שר העפר לפי שכיון שנמסר ביד הקליפה של מעלה נמסר ג"כ למטה ובא אברהם לקנות המערה מידו כדי לפדות לאדם ולחוה מיד הקליפה שר העפר לפי שאברהם בא לתקן נפשו של אדה"ר ויצחק הרוח ויעקב הנשמה כדאיתא בזה"ק ובהיות שבא אברהם והתחיל בתיקונו מיד פדאו מיד צר וכיון שלקח אברהם המערה חיסר הקב"ה וי"ו משמו של עפרון שהוי"ו הוא עץ החיים והיה גולה וסורה תחת ממשלתו שמיד כשחטא אדם התחיל הסתלקות השכינה מן התחחונים כאומרם ז"ל עד שבאו שבעה דורות של רשעים וסילקה על שבעה רקיעים וכנגדם באו שבעה צדיקים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה ובנה בית לשמו והחזירה למטה ולכן בהיות אברהם מתחיל בתיקונו נלקח הוי"ו מעפרן שר העפר והטעם שחזר וקראו עפרון משום שתיקונו של אברהם לא עלה בידו משום שהיה לו ישמעאל וכן יצחק בעשו ויעקב שנשא שחי אחיות ואין תשלום תיקונו עד מלך המשיח שאז בלע המות לנצח ויהיו כמו שחשב הקב"ה בראשונה אני אמרתי אלהים אתם ועיין במדרש אליהו בדרוש תיקון העולם ויראו עיניך נפלאות ה' בדרוש שחיברתי בענין ראשי הדורות שהשתדלו לתקן עון אדה"ר:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.