ובזה יובן מאמר מה טובו אהליך יעקב כו' כנחלים נטיו מה ענין נחלים אצל בתי כנסיות וב"מ אלא לומר לך מה מקוה הזה מעלה את האדם מטומאה לטהרה אף בכ"נ וב"מ כן כו' יש לדקדק בדיוק אומרו מה המקוה הזה דמתחיל בנחל וסיים במקוה ואע"פ שהכל א' מ"מ יפול הספק בשנו את טעמו דהול"ל מה הנחל הזה מעלה לאדם מטומאה לטהרה ועוד אומרו מה המקוה הזה דהול"ל מה המקוה. אמנם יובן עם מה שפירשנו שעמידת העולם הוא בסוד המקוה שמספר המקוה באופן שכתבנו לעיל עולה חמשת אלפים ותש"ס ואז יעביר הקב"ה כל רוח הטומאה שבעולם וזהו מה שרומז כאן סמך בתי כנסיות ומדרשות לנחלים לרמוז שמה המקוה הזה שהוא מספר המקוה הידוע שאז מעלה לאדם מטומאה לטהרה מכל וכל אף ב"כ וב"מ כן שמה שעתיד הקב"ה לטהר לאדם אז במספר המקוה שהוא לזמן רב יכול עתה כל אחד לטהר ולהתלבן ולהזדקק עצמו באמצעות בתי כנסיות ומדרשות לעשות עצמו רוחניי על ידם ובפרט באומרם ז"ל שעתיד הקב"ה להביא כל ב"כ ומדרשות שבח"ל ולהביאם לא"י ע"כ שנמצא שהעומד בתוכם מתכפרים עונותיהם כא"י שנאמר העם היושב בה נשוא עון ולכן לרמוז ע"ז מתחיל בנחלים וסיים במקוה בדיוק באומרו מה המקוה הזה אין לומר המקוה הידוע הזה כמורה באצבע על סוד המקוה האמור כן בתי כנסיות ובתי מדרשות ודוק:
מדרש האתמרי · פרק כ״ג, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.