מדרש האתמרי · פרק כ״ג, כ״ח

ובזה יובן מאמר בזוהר וז"ל אליהו לא היו לו בנים וזהו סוד ה' ע"כ הכונה שבהיות אליהו מכת האומרים אל יברא אין ראוי לבנים וזהו סוד ה' ממה שעבר בבריאת העולם בין הקב"ה והמלאכים להיות מתחילה מלאך וכיון שקטרג בבריאת העולם השליכו הקב"ה בעולם השפל ומזה הטעם נעשה לבסוף מלאך שחזר לקדמותו גם כתב המקובל האלהי כמוהר"ר משה גלאנטי זצ"ל שעז"א ועזא"ל היו מן הכת שאמרו אל יברא והשליכם הקב"ה לארץ והם נקראים מרגלי הארץ שמרגלים אחר בני אדם לראות במעשיהם הרעים לקטרג עליהם וכנגדם שמעון ולוי בני יעקב שהיו מצד הדין אמרו אל יברא ולכן הרגו לשכם ולכן אמר יעקב אע"ה בסודם אל תבא נפשי כלומר בסודם ובעצתם שאמרו אל יברא אל תבא נפשי שנשמתו של אדם ויעקב היה א' כדחז"ל שופרי דיעקב כשופרי דאדם הראשון ונמצא שהם לא היו מסכימים שיברא האדם גם מטטרו"ן היה המליץ הגדול שאמר יברא וכנגדו למטה יוסף שנקרא נער (ונראה דמזה הטעם יוסף היה זן טובים ורעים מאחר שהסכים בבריאה כי טוב הוא) ע"כ תוכן הדברים הנלקטים מדברי הרב בקיצור נמרץ השייכים לביאור המאמר הנזכר. והנה עם זה פשוט דצדיק וטוב לו הוא משורש אותם שהסכימו בענין הבריאה ואמרו יברא וכיון שהסכים בבריאת זה העולם כי טוב הוא מדה כנגד מדה יש לו טוב בזה העולם כי הוא גרם בבריאותו בהיותו בהסכמה אחת עם הקב"ה וצדיק ורע לו הוא משורש אותם שאמרו אל יברא וכיון שלא הסכים בענין הבריאה ונברא העולם בע"כ אין ראוי שיהיה לו בזה העולם כלום רשע וטוב לו הוא משורש אותם שאמרו יברא ורשע ורע לו הוא משורש אותם שאמרו אל יברא וק"ל ונכון מאד ודוק: