והקשה הוא ז"ל מה ראה משה לילך אצל שמים וארץ שיתפללו עליו ומה עלה על דעתו שאילו יתנו את לבם להתפלל עליו כי מה תועלת להם בבואו לארץ ישראל או לא ואם היה טעמו ונמוקו עמו שמן הראוי שיתפללו עליו א"כ למה דחו אותו בקנה הרצוץ עד שנבקש כו' וכי כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו להתפלל על עצמן והיה להם לבטל רגע אחת להתפלל גם בעדו ובפרט שהכתוב שהביאו כי שמים כעשן נמלחו מדבר על העתיד שיהיה כן באחרית הימים וא"כ ודאי יהיה להם עוד פנאי להתפלל על עצמן וביותר היה להם להתפלל מטעם שאמרו חז"ל על מתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה:
מדרש האתמרי · פרק כ״ג, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.