מדרש האתמרי · פרק כ״ב, פ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

פא עולה במספר שמונים פלגשים כדכתיב ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר ובג' אותיות הסמוכות זו לזו סע"פ רמוז זה הפסוק ס' ששים מלכות פ' שמונים פלגשים ע' עולמות אין מספר. פ"א בר"ת פדה אלהים את ישראל מכל עונותיו. פ"א פנה אלי וחנני. פ"א פנה אל תפלת הערער:. צד"י בר"ת צדקת צדיק ישמור דרכו צד"י למפרע ישראל דוחים צרות לפי שישראל שהם צדיקים יכולים לדחות את הצרות צדי צדיק דובר ישרות כלומר לעולם אין הצדיק מוציא מפיו דבר לבטלה אלא לעולם דובר ישרות דברים נכוחים. צדי צדק דברי יושר. קוף מאה ברכות שחייב אדם בכל יום קו"ף בר"ת קונה ומחדש פודה. קוף למפרע פותח ומברך קדוש כלומר הקונה כלים חדשים והמחדש איזה דבר והפודה דבר שצריך פדיון ופותח פיו ומברך קדוש יתקרי. קוף פודה וגואל קהל קדושים קו"ף פונה ויודע קירות לבות בני אדם. בק' יש ארבע אברים שכל מי שהוא קדוש ראוי לדבר באבי"ע עולמות. ן' במילוי ג' אותיות רמזשבעולמות בי"ע יכול לדבר בפרהסיא ובעולם האצילות במחשבתו בלבד:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.