מדרש האתמרי · פרק כ״ב, ק״ה

נון ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל שהנון רמז לנשמה וכמו שדרש ר"ע נ'ון נון מפני מה א' רובץ וא' זקוף ועומד מפני שנבראת בו נשמה לבריות שכל נשמה ונשמה פעם שהיא רובצת פעם שהיא זקופה בזמן שאדם זוקף נפשו זוקפת שנא' (משלי ח) נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן עכ"ל. והנה יהושע בן נון ומרע"ה היו בבחינת ב' אורות כדחז"ל (בתרא דע"ה ע"א) פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וזה צריך לזה וזה לזה וכולם קשורים זה בזה וכולא חד בלי קיצוץ ופירוד ת"ת ומלכות והבן זה ומשה ת"ת ויהושע יסוד וגוף וברית כחד חשבינן ליה ולכן סמך מ' נ' שהוא משה ויהושע בן נון אחז"ל מי ששמו כשם הדג מכניסם לישראל לארץ וקשה בהיות שמו נון כשם הדג משום זה הוא מכניסם אלא י"ל הכניסן ע"י כדי שלא ישלוט עין האומות עליהם כי יהושע היה מזרע יוסף שנמשלו לדגים שאין שולט עליהם עין הרע ולכן מי ששמו כשם הדג מכניסן וגם בזה יובן הטעם שלא נכנסו על יד משה רבי' עליו השלום וגם במעשיו של משה לא היה שולט עין הרע בהיות יהושע משרתו תמיד לא ימיש מתוך האהל וזהו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל דלמה הזכירו בשם בן נון לומר שבהיות בן נון כשם הדג זהו הטעם דלא ימיש כדי שלא ישלוט עין הרע במעשה ידיו: