מדרש האתמרי · פרק י״ח, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

כונת המאמר אמר הוה אזלינן בספינתא כלומר הוה אזלינן בעולם הנמשל לספינה כאשר כתב בעל בחינת עולם שעולם הזה נמשל לים סוער וזועף כו' לכן אמר הוה אזלינן בספינתא היושבת בלב ימים שהיא העולם שנמשל לים אמר חזיא ההיא צפרתא רמז על ת"ח שנמשל לצפור שמצפצף תמיד בתורה והוה עד קרסוליה במיא כלומר שלא היה מתגאה בתורתו שאע"פ שהיה מלא בתורה וטבוע בים החכמות לא היה מונה תורתו מצד הענוה שבו כי אם מקצת חכמתו וזהו אומרו עד קרסוליה במיא ומתוך זה זכה שרשיה ברקיעא כלומר שהיו מביאים לו שלמא מרקיעא כדרך שהיו מביאים לאבא אומנא ובראותנו ענותנותו סברי' לית מיא הכא כלומר ענותנותו גרם שחשנבו דלאו מלא תורה הוא ובעינן לירדולפלפל עמו ולהורות לו חכמתנו וזהו אומרו ובעינן נחות לאוקורי נפשין נפק בת קלא ואמר לא תחותו להכא דנפלה ליה חצינא לבר נגרא שבע שנים ולא מטיא לארעא כלומר אל יעלה על דעתכם לירד להראות חכמתכם לו שמה שמורה שיושב עד קרסוליה במיא שאין בו תורה הרבה הוא מסבת ענותנותו וראיה לדבר דהא שבע שנים כלומר כמה שנים שירד כאן נגר ובר נגר ולא יכיל לנצחו ומה שלא נצחו לא משום דנפישי מיא שלעולם אותו שירד היה חכם ממנו ולא נצחו אלא משום דרדיפי מיא שתורתו של זה שירד היתה תורה עבודה לקנטר ולכן סייע הקב"ה לזה שתורתו לשמה ובהיות כן אל תחותו אתם להראות לו חכמתכם שזה נקרא שלא לשמה אמר רב אשי ההוא זיז שדי הוא כלומר זה ת"ח שירד לנצחו לקנטר אינו ת"ח אלא זיז שדי הוא דכתיב וזיז שדי עמדי אסור לקרותו בשם ת"ח מאחר שלמד לקנטר כו' אלא בשם זיז שדי כו':
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.