מדרש האתמרי · פרק י״ח, ל״א

שאלה ה בני לן ביתא באוירא דעלמא אמר שם קם ותלא בין שמיא לארעא אמר להו אסיקו לי לבני וטינא מהתם אמרי ומי איכא דמצי לאסוקי התם אמר ומי איכא דמצי מבני בין שמיא לארעא כתבו הראשונים ז"ל שהנה כת המתפלסים סוברים ששכר העולם הבא הואגשמיי שיש אכילה ושתייה ממש אלא שאין מוציאין רעי כאוכלי המן ושיהנו מבניינים נאים מעשה שמים ונותנים גשמות לכל וכמו שסוברים על הקב"ה שסוברים הדברים כפשוטן ח"ו עיני ה' אזני ה' חס וחלילה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל והכת הזה הם מאומה אשר דעתם קשה עליהם כאבן והרשעים הללו מחכמי אתונא רצו להבחין מדברי ר' יהושע בן חנניא אם האמת אתם בסברא הרעועה הזאת או לא ולכן שאלו שיבנה להם בית באויר' ורמזו לו בזה אם בעולם האוירי שהוא עה"ב יש צד גשמות או לא ואמר שם ותלה עצמו בין שמיא לארעא ורמז להם שהאדם זוכה על ידי חכמתו ומעשיו הטובים להשיג לשכר שהוא רוחניי כאויר שאין בו ממש ואדם נהנה ממנו ולעורר כדי שיבינו האויר בחוש השכל אמר שיתנו לו באויר אבנים וטינא לבנות וכשם דא"א ולא שייך באויר זה שיסבול דבר גשמי כן בעולם הרוחניות לא שייך שום גשמות כלל ועיקר מקל וחומר בן בנו של ק"ו ומה אויר זה שהוא גשמי בערך רוחניות העליון אינו סובל בו שום גשמות ק"ו לעה"ב וכל הדברים האמורים בתלמוד הם דרך משל וחידה שבעוה"ב לא יש לא אכילה ולא שתייה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשם והם עטרות של אור מדברים רוחניים ואין שייך שום גשמות חלילה וחכמי אתונא נסתפקו בזה בראותם סברות לכאן ולכאן ומה שהיה קשה להם היה סברתם של נותני גשמות ולכן בהסתפקותם אמרו בני לנו בית באויר כלומר שידמה להם ושיודיעם אם שייך בנין באויר כלומר אם שייך צד גשמות במקום רוחניות והורה להם דלא: