ויש משיבים על זה ואומרים שרבי הלל לא היה כופר בביאת המשיח ח"ו חלילה אבל דעתו לומר שאין משיח לישראל מכח הפסוקים מנבואת ישעיה ע"ה שכל הפרשיות שנאמרו על משיח כגון ויצא חוטר מגזע ישי ודומיהם לא נאמרו אלא על חזקיהו מלך יהודה ונתקיימו כל הנבואות בימיו ומה שאמר ויצא חוטר מגזע ישי וגם שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו נאמר על מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ששלח ספרים ומנחה אל חזקיהו ומה שאמר והיתה מנוחתו כבוד נאמר עליו שמן הראוי היה שבא סנחריב הרשע להלחם בו שהיה ראוי שיצא להלחם עמו על אויביו אע"פ שיודע שימות במלחמה כמו שמצינו בשאול הע"ה שאמר לו שמואל מחר אתה ובניך עמי ולא נמנע לצאת להלחם וכ"ש חזקיה שכל העולם היו בטוחים עליו לפישהיה בירושלים שהיה לו ראוי לצאת להלחם וגנאי היה לו מאד על שסגר ירושלים והיו מרננים אחריו אבל כשראו הנס הגדול שנעשה לו במיתת סנחריב וחייליו נתגלה שמה שלא היה יוצא למלחמה שהיה בטוח בשם יתברך שהוא יעשה מלחמותיו נמצא שאותה מנוחה שלא היה יוצא למלחמה היה כבוד לו שידעו כל העולם שהיה צדיק גמור ואהוב לפני השם ולפיכך נתן לו משאלות לבו להלחם בעדו מה שאינו כן בשאר המלכים ועל זה הדרך הוא המשך כל הפרשה:
מדרש האתמרי · פרק י״ז, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.