ובזה פירש החכם המרומם כמהר"ר אברהם אפומאדו נר"ו בדברי הפייטן באומרו אם עוני גדול מנשוא מה תעשה לשמך הגדול כלומר אם עוני גדול מנשוא שאתה מגדיל אותו ואין אתה מוחל אותו מה תעשה לשמך הגדול שהוא חסר בהיותך בגלות עמי בעבור עונותי והעונות הם סבה זה בהיותם מעכבים הגאולה שאז הנקמה בעמלק ונשלם שמך. עוד יש לפרש בפסוק מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה ונקדים לפרש קודם פסוק לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו יובן בשני פנים האופן הראשון בהיות שביציאת מצרים נתפרסם יכולתו יתברך לזה אמר לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר כי כבר ראית כי הבל המה שבכל אלהי מצרים עשה שפטים ואנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים ועשיתי שפטים בכל אלהיהם ובהיות שניכר יכולתי ביציאת מצרים הרחב פיך לשאול ממני כל צרכך ואמלאהו לכל אחד ואחד כפי שאלתו שהיכולת בידי לעשות כמו שידעת זה מיציאת מצרים לכן אל תבקש דבר מאל אחר ודוק:
מדרש האתמרי · פרק י״ז, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.