אשר עם זה נבין פסוק הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים כו' ונקדים קודם מאמר חז"ל במסכת חגיגה (ד"ה ע"ב) משגלו ישראל מארצם אין לך ביטול תורה גדול מזה. גם ידוע שצריך האדם להזדקק עצמו להיות משני יסודי מעלה אש ורוח שזהו מה שרומז בעליית אליהו השמים סוסי אש ורוח סערה לרמוז שזכה לשני היסודות העליונים והפשיט עצמו משני יסודות הגופניים עפר ומים לפי שכשברא הקב"ה את האדם ביקש לעשותו מהעליוני' ולא היה מתקיים מן התחתונים ולא היה מתקיים עד ששתף ד' יסודות ובראו מלמעל' ומלמטה וזהו ויצר ה' אלהי' את האדם שיתף דין ורחמים ובראו כדחז"ל וזהו הרומז כאן כיון שהרכבת אנוש על ראשינו והבאתנו בעול הגלות לא יכולנו להזדקק עצמנו עד תכלית השלימות להיות מזוקקים משני היסודות מאש ורוח אלא אחד מלמעלה ואחד מלמטה וזהו באנו באש שהוא מיסוד היותר מובחר מלמעלה ומן המובחר מלמטה שהוא יסוד המים וזהו באנו באש ובמים כלומר ממוצע ולזה היו מברכין רבנן לרבי אמי ואמרי לה לרבי חנינא כמו שאפרש בס"ד:
מדרש האתמרי · פרק ט״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.