ולעד"נ שהיה ריוח לקהל לגבות מאחד ולא ממאה אנשים שהוא טורחוקרוב להפסד. עי"ל שהיה נותן כנגד כל הקהל ר"ל על שיעור שהיה פוסק כל הקהל היה נותן הוא עליהם שאם הקהל פסקו מאה היה נותן מאתים. עי"ל שהיה הוא נותן כל מה שפסקו הקהל והיה מניח המצות ביד כל אחד ואחד שקנו אותם:
מדרש האתמרי · פרק ט״ו, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.