אמנם התשובה שאמר כל הגוזז לרמוז שאם אדם רגיל לאכול ליטרא של בשר ומרגיל עצמו בחצי ליטרא כדי לתת צדקה וכן בכל הדברים הן במאכל הן בלבוש שמחסר מרגילותו לתת לצדקה ניצול מגהינם ולכן אמר כל הגוזז כלומר שגוזז מכאן ומכאן ממה שראוי לו כדי לתת לצדקה שמלת נותן משמע שיש לו הרבה ונותן אמנם כאן עצה טובה קא משמע לן שיגזוז ממאכלו ומלבושו וירגיל במעט דהרגל טבע שני כדי שיספיק לתת לצדקה. ומה דנקט המשל בשתי רחלות יובן כדחז"ל (בחולין דפ"ד ע"ב) למה נקרא שמם עשתרות שמעשרות בעליהן ולכן אמר משל לשתי רחלות לומר שבידו של אדם להיות עשיר או עני כעשתרות אלו שמעשרין לבעליהן כך זה בידו להעשיר עצמו על ידי שנותן לצדקה ממה שאמר לבסוף שוב אין מראין לו סימני עניות:
מדרש האתמרי · פרק ט״ו, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.