מדרש האתמרי · פרק י״ג, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אמנם נראה לומר שהרמז בזה באומרו חרוב זה יוכיח לרמוז שדינו דין אמת כשם שהחרוב אינו נותן פריו כי אם אחר שבעים שנה כדחז"ל כך הוא דעתו מיושב עליו מרוב שנים אשר פריו נתן בעתו וראוי להוראה ונעקר החרוב ממקומו להודות על דבריו שהוא אמת והשיבו החכמים שאין לו בלבד המדה הזאת כי גם לרבים אשר חולקים עמו יש להם המדה הזאת אשר הם זקנים וחכמים מחוכמים ועוד להם שהם רבים חזר ואמר אמת המים יוכיח לרמוז על רוב חכמתו כמים כענין ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ובהיות הוא מלא חכמה כמים אע"פ שהן רבים הלכה כמותי כי לא רבים יחכמו כמותו ואמרו אין מביאין ראיה מאמת המים כלומר לא זאת המדה בך בלבד שהרי חבריך חכמים כמותך ורבים הם ונמצא בהיותם רבים כ"ש שרבו על חכמתך חזר ואמר כותלי בית המדרש יוכיחו לרמוז שהוא תמיד בבית המדרש עוסק בתורה תדיר עמד רבי יהושע על רגליו וגער בהן והטעם שבזה הדבר גער רבי יהושע בהיות שרבי יהושע תמיד היה בבית המדרש כאומרם ז"ל שבשעת שילדו אמו הוליכו לבית המדרש ושם גדלו ולא הוציאו משם לעולם ולכן בהיות לו זאת המעלה יותר משאר חבריו לכן היה בו כח לגעור בהן יותר משאר החברים וכיון שהתחיל לגעור בכותלים מן הכח המסור בידו גערג"כ בבת קול וטעם שאמר אין משגיחין בב"ק משום שהבין מדברי הבת קול שכונתו לומר שהלכה כחכמים רק אמר מה לכם אצל רבי אליעזר משום כבודו ורמז שהלכה כמותו בכל מקום כלומר בכל מקום הלכה כמותו אמנם כאן אין הלכה כמותו ונמצא שהבת קול אמר דברים היוליים נוטים לצד זה ולצד זה ורבי אליעזר לקח הדברים לעצמו כלומר שהלכה כמותו ור' יהושע דקדק בדבריו שמשום כבוד רבי אליעזר יצא אמנם רמז שאין הלכה כמותו באומרו בכל מקום כדפרישית. ולכך נתאמץ כחו לומר לא בשמים היא ר"ל אין משגיחין בבת קול משום שידע שדבריו מסכימים עם דברי הבת קול ואם תאמר אם כונת הבת קול זה שהלכה כחכמים איך אמר אליהו לרבי נתן כששאל לו מה עביד קב"ה בההיא שעתא ואמר קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני שמשמע שמן השמים הורו הלכה כרבי אליעזר והם לא הודו משום אומרם כתבת בתורתך בסיני אחרי רבים להטות וי"ל שלעולם מן השמים כיוונו לומר שהלכה כחכמים כדפרישית. אמנם מצד טענת התחתונים שאמרו כתבת בתורתך אחרי רבים להטות הדין עמהם הגם שיכוונו מן השמים לומר בפירוש הלכה כר"א ולכן מצד טענתם אמר הקב"ה נצחוני בני ודוק:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.