מדרש האתמרי · פרק י״ג, ל״א

וזהו גרם שומסרה ליהושע ולא נתגאה עם התורה אע"פ שניתנה לו במתנה כדחז"ל וגם מהסבה עצמה לימדה יהושע לזקנים ולא נתגאו גם הזקנים ללמוד מיהושע אע"פ שהיו זקנים ממנו ונביאים מסרוה אמר כאן מסרוה לפי שזה מדרגה עצמה שאין שייך כאן ענוה לאנשי כנסת הגדולה ללמוד מהנביאים לפי שהיו גדולים מהם גם בשנים ולכן להורות הם על ענותנותם הם אמרו שלשה דברים מורים על הענוה הוו מתונים בדין ואל תזוחו דעתיכם לומר כבר ידענו אותו גם והעמידו תלמידים הרבה להרבות חכמים כמותם ואל תתאו בלמודכם גם עשו סייג לתורה ואל תתגאו לומר אין אנו נכשלים שהרי שלמה הע"ה יוכיח שאמר אני ארבה כו' עוד יש לפ' משה קבל תורה מסיני ליתן לישראל תורה מסיני דוקא נתן לו הקב"ה שיתן לישראל אמנם לא תורה של עוקר הרים שהוא הפלפול נתן הקב"ה שיתן לישראל לפי שהפלפול נתנו למשה במתנה כמסקנת הגמרא (בסנהדרין דל"ח ע"א) ומשה נהג עין טובה ולמדו לישראל שנאמר טוב עין הוא יבורך באופן שהפלפול לא נתנו הקב"ה כדי שילמדו לישראל אלא שהוא נהג עין טובה ולמדו אבל תורה של סיני דוקא קבלה ע"מ ליתנה לישראל וזהו אומרו משה קבל תורה מסיני שתורה מסיני דוקא קבל ברצון האלהים למוסרה ליהושע ויהושע לזקנים אמנם תורה של עוקר הרים שהוא הפלפול זהו למד להם מעצמו אע"פ שניתן לו במתנה עי"ל באומרו מסיני ולא בסיני או מן השמים כמסקנת הגמרא (פ"ק דסוכה ד"ה ע"א) לא ירדה שכינה למטה מעשרה ולא עלה משה למרום למעלה מעשרה לכן לא יכול לומר שקבלה בסיני דמשמע בהר עצמו דאינו כן ואינו יכול לומר מן השמים שלא עלה למעלה מעשרה לכן נקט מסיני כלומר באמצעות בין הארץ והשמים מכוון שם סיני עי"ל שעד עתה היו ישראל מקיימים המצות מורשה מקבלת יעקב ולא היו מצווין אמנם משה קבל התורה דרך קבלה וצווי מסיני ואילך ולזה אמר מסיני ונכון ודוק וכן פי' ג"כ כמהר"ר אברהם אפומדו נר"ו: