מדרש האתמרי · פרק י״ג, י״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונחזור לענייננו במעלת התורה אשר מתעלה האדם עמה לקנות שלמות וכח לנפש כדפרישית הן לגוף כמ"ש בעל עמודיה שבעה שער ברית אברהם ע"ג משם המקובל האלהי ההרי"א זצ"ל וז"ל שהאדם הוא מורכב מצד טוב ורע ושניהם הם מתלבשים זה בזה והם ממש כשני צורות של שני בני אדם ודומין זה לזה ונכללים כאחד אלא שחלק טוב נקרא לבוש וחלק הרע נקרא בגד מלשון בוגדים בגדו ואותו הרע נקרא ג"כ שד המחטיא את האדם והוא היצר הרע שבקרבו וחלק הטוב הוא הנקרא יצר הטוב והוא המרגיל את האדם בתורה ובמצות ובמע"ט וז"ש רז"ל בכל לבבך בשני יצריך ביצה"ט וביצר הרע ובשביל אותו הרע נקנסה מיתה על הבריות כי אם לא היה אדם הראשון חוטא היה נשתייר כולו טוב אבל אחר שחטא ונתערב טוב ורע נקנסה עליו מיתה וע"י שהוא נקבר בקבר בעפר הארץ נרקב הרע והטוב מונח במקומו והוא ענין הקבורה בארץ כמ"ש גם כן מזה בכונת הרי"א ז"ל הנדפס שהיו מרדכי ואסתר יודעים להשתמש בשם המפורש ולחלק חלק הרע מהטוב וכן עשו ונפרד החלק הרע הנקרא בגד ושד מן אסתר והיה נראה כאסתר ממש וכצורתה ועם אותו חלק הרע הוה מתייחד אחשורוש והוא השידה שהניחו במקומה כדוגמת יוסף כאשר ראה אשת אדניו עכ"ל לענייננו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.