מדרש האתמרי · פרק י׳, י״ח

ואמר וילכו אחרי הבצע נראה לפרש דבצע הוא לשון חמדה כמו בצע כסף וכן מה בצע כי נהרוג את אחינו והכונה שבא לספר מה ענין גרם להם לילך אחר השוחד והוא שבני שמואל מיד בתחלה היו הולכים אחרי תועלת של עני והיו מרחמים בדין שבראותם באים אצל לדין עני ועשיר היו נוטים לתועלת העני בסוברם שמצוה קא חשיב להם משום דלא היה זה מעלה ומוריד לעשיר וכיון שהרגילו בזה לחתוך דינים מעוקלים ונעשה להם טבע ב' להטות את הדין בעבור העני באו להטותו גם עם כולם וליקח שוחד ולזה אמר ויטו אחרי הבצע כדפרישית וזהו גרם להם שכיון שהורגלו בבצע כלומר בתועלת העני זהו גרם להם שלקחו שוחד והטו משפט והותר בזה ספק וז"ח ולמה ששאלתי דאיך מאסו להקב"ה באומרם שימה לנו מלך לפי שהקב"ה לא היה חפץ שישראל ימליכו עליהם מלך משום דבשלמא שאר האומות היושבים תחת מזל מעלה נאותה להם לשים עליהם מלך אמנם ישראל שאין יושבים תחת שר ומזל אלא הקב"ה מלך עליהם ואם כן בהיותם שואלים מלך נראה שמאסו להקב"ה ממלוך עליהם ולבקש עליהם מלך בשר ודם ככל הגוים ולזה אמר לשמואל כי לא אותך מאסו בלבד כי גם אותי מאסו במה ששאלו מלך כדפרישית. והותר ספק תשיעי הרי עיניך הרואות כמה מפסיד האדם היות בעל זרוע שכתוב על בני שמואל שלא הלכו בדרכיו אף על פי שהיו צדיקים גמורים בעבור שלא היו ענוים והיו בעלי זרוע: