מדבר שור · פרק י״ז, ו׳

ויען שבעוה"ז אין דרך להשגה זו של האופן שלעתיד, כי קיבול השכר הוא השגת טעמי מצות מצד החכמה העליונה, ע"כ אמר רבי עקיבא: "שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל", שהוא גבוה במעלתו ממציאות עוה"ז, "שכל הכתובים קודש", שמדברים בקדושת ישראל ובחכמה שמשיגים אחרי התורה, "ושיר השירים קודש קדשים", שמדבר ג"כ במדרגה שתהי' לע"ל כשיהיו משיגים פני התורה. וגם זה הוא מאמר חז"ל: "א"ר אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב: 'ברכו ד' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו', ברישא 'עושי' והדר 'לשמע"'. כי באמת "תלמוד מביא לידי מעשה" א"כ התלמוד קודם בהכרח, אבל כ"ז לא נאמר כ"א במדרגת התלמוד שבעוה"ז שהוא טפל אל המעשה, משא"כ ההשגה הגדולה שלע"ל, שעיקר עשיית המצות בעוה"ז הוא כדי שע"י עשייה זו נזכה להשיג טעמיהן אז. וע"כ יעמדו ישראל לפנים ממחיצתם של מלאכי השרת ומלאכים שואלים להם "מה פעל אל", כי א"א להשיג אותן הטעמים כ"א ע"י הקדמת עשיית המצות בעוה"ז, א"כ העשי' היא הכנה אל ההשגה. והנה אצלנו שאנחנו שקועים בחומר, יש מציאות אל "תלמוד מביא לידי מעשה", כדי שקדושת הלימוד תועיל להגביר אותנו על היצר והחמר. משא"כ אצל מלאכי השרת, אצלם אין מציאות כ"א לחלק התלמוד, שע"י מה שעושים קול דבר ד' הם מתבוננים בטעם הבנוי ע"פ חכמתו ית' למה גזר כך, ומזה הם משיגים כבודו ותפארתו ית', א"כ הם עושים דברו לשמוע בקול דברו, פי' בטעם דברו שע"פ חכמה העליונה. א"כ כלול בהקדמת נעשה לנשמע ג"כ מה שהשיגו את הכנתם לע"ל להשיג עומק טעמי תורה, שא"א להשיגם אפי' למלאכי השרת, כ"א מצד הקדמת העשיה בעוה"ז. וזה בעצמו גרם להם שיקבלו בחיבה יתירה עול תורה שבע"פ, וכמו שאמרו: "ערבים עלי דברי דודיך (דברי סופרים) יותר מיינה של תורה". כי אם לא היו משיגים לצפות לההשגה השלמה שלעתיד לבא, הי' ראוי שיתאמצו יותר בהרחבת הידיעה, שהיא באה בכל ההמון ע"י תורה שבכתב עכ"פ, כי עכ"פ שלמות צורת האדם היא החכמה. אבל כיון שהשיגו את גודל ערכה של ההשגה שתהי' לע"ל ושהיא באה דוקא ע"י קיום המצות כהלכתן, וקיום המצות כהלכתן אי אפשר כ"א ע"י תורה שבע"פ שיורו החכמים השלמים אופן עשייתן, ע"כ הקדימו אותו הנעשה שאמרו בעת קבלת תורה שבע"פ לנשמע ששייך אל תורה שבכתב, מפני שע"י הכנה זו יבאו להשמיעה שלע"ל שהיא השלמות היותר נשגבה מה שלא זכו לזה אפי' מלאכי השרת, כמש"כ: "עין לא ראתה אלהים זולתך".