הכוזרי · פרק ה׳, י״ח

(יח) אָמַר הֶחָבֵר: תְּחִלַּת מַה שֶּׁצָּרִיךְ - לְהַעֲמִיד הַחִדּוּשׁ לָעוֹלָם. הַדִּבּוּר בְּבִטוּל קַדְמוּת הָעוֹלָם, אִם הָיָה הַחוֹלֵף אֵין לוֹ רֵאשִׁית, הִנֵּה הָאִישִׁים הַנִּמְצָאִים בַּזְּמָן הַחוֹלֵף עַד הָעֵת הַזֹּאת אֵין תַּכְלִית לָהֶם, וּמַה שֶּׁאֵין לוֹ תַכְלִית לֹא יֵצֵא אֶל הַפֹּעַל, וְאֵיךְ יֵצְאוּ הָאִישִׁים הָהֵם אֶל הַפֹּעַל וְהֵם אֵין לָהֶם תַּכְלִית מָרוֹם? וְאֵין סָפֵק כִּי לַחוֹלֵף [הָ]רִאשׁוֹן וְלָאִישִׁים הַנִּמְצָאִים מִסְפָּר יַגִּיעַ אֶל תַּכְלִית, כִּי בְכֹחַ הַשֵּׂכֶל לִמְנוֹת אֲלָפִים וְאַלְפֵי אֲלָפִים כְּפוּלִים עַד לְאֵין תַּכְלִית; זֶה - בְּכֹחַ, אֲבָל שֶׁיּוֹצִיאֵהוּ אֶל גְּבוּל הַפֹּעַל - לֹא, כִּי, מַה שֶּׁיֵצֵא אֶל גְּבוּל הַפֹּעַל וְנִמְנֶה אֶחָד, כָּךְ הַמִּנְיָן הַיּוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל, יֵשׁ לוֹ תַכְלִית בְּלֹא סָפֵק; וּמַה שֶּׁאֵין לוֹ תַכְלִית אֵיךְ יֵצֵא אֶל גְּבוּל הַפֹּעַל? אִם כֵּן לָעוֹלָם הַתְחָלָה, וּלְסִבּוּבֵי הַגַּלְגַּל מִסְפָּר מַגִּיעַ אֶל תַּכְלִית. וּמִזֶּה כִּי מַה שֶּׁאֵין לוֹ תַכְלִית אֵין לוֹ חֵצִי וְלֹא כֵפֶל וְלֹא עֵרֶךְ מִסְפָּרִי, וְאֲנַחְנוּ נֵדַע כִּי סִבּוּבֵי גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ חֵלֶק מִשְּׁנֵים עָשָׂר מִסִּבּוּבֵי הַיָּרֵחַ, וְכֵן שְׁאָר סִבּוּבֵי הַגַּלְגַּלִים קְצָתָם אֶל קְצָתָם, וְיִהְיֶה זֶה קְצָת זֶה, וְאֵין בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ תַכְלִית קְצָת, וְאֵיךְ יָשׁוּב זֶה כְמוֹ זֶה וּבֶן גִּילוֹ אֵין לוֹ תַכְלִית, וְהוּא קְצָת מִמֶּנּוּ אוֹגָדוֹל מִמֶּנּוּ, רְצוֹנִי לוֹמַר: שֶׁהוּא יוֹתֵר מִסְפָּר אוֹ פְּחוּת מִסְפָּר, וּמִזֶּה - אֵיךְ הִגִּיעַ מַה שֶּׁאֵין לוֹ תַכְלִית אֶצְלֵנוּ? אִם הָיָה לְפּנֵינוּ מִן הַבְּרוּאִים מַה שֶּׁאֵין תַּכְלִית לְמִסְפּרָםָ אֵיךְ הִגִּיעַ הַמִּסְפָּר אֵלֵינוּ? וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה לַדָּבָר תִּכְלָה אִי אֶפְשָׁר לוֹ מִבְּלִי תְחִלָּה; וְאִם אֵינֶנּוּ כֵן, יִהְיֶה כָל אֶחָד מֵהָאִישִׁים צָרִיךְ בִּמְצִיאוּתוֹ לְהַמְתִּין לִמְצִיאוּת אִישִׁים לְפָנָיו אֵין לָהֶם תַּכְלִית, וְלֹא יִמָּצֵא אִישׁ. הָעוֹלָם חָדָשׁ, כִּי הוּא גוּף, וְהַגּוּף אֵינֶנּוּ נִמְלָט מִתְּנוּעָה וּמְנוּחָה, וּשְׁתֵּיהֶם מִקְרִים מִתְחַדְּשִׁים עָלָיו, בָּאִים זֶה בַּעֲקֵב זֶה, וְהַבּאָ עָלָיו חָדָשׁ מִבְּלִי סָפֵק בַּעֲבוּר בּוֹאוֹ, וְהַחוֹלֵף חָדָשׁ, כִּי אִם הָיָה קַדְמוֹן לֹא הָיָה נֶעְדָּר, וּשְׁנֵיהֶם חֲדָשִׁים, וּמַה שֶּׁאֵינֶנּוּ נִמְלָט מִן הַחִדּוּשִׁים הוּא חָדָשׁ, כִּי לֹא קָדַם לַחִדּוּשִׁים, וְהַחִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים, אִם כֵּן הוּא חָדָשׁ. אִי אֶפְשָׁר לַמִּתְחַדֵּשׁ בְּלִי סִבָּה שֶׁתְּחַדְּשֵׁהוּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַמִּתְחַדֵּשׁ בְּלִי עֵת שֶׁיִּתְיַחֶד בּוֹ, יִתָּכֵן לִקְבֹּעַ בּוֹ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו. וְהִתְיַחֲדוֹ בְעִתּוֹ, מִבַּלְעֲדֵי מַה שֶּׁלְּפָנָיו וּמַה שֶּׁלְּאַחֲרָיו מַצְרִיךְ אֶל מְיַחֵד. הָאֱלֹהִים קַיָּם קַדְמוֹן לֹא יַחֲלֹף, כִּי אִם הָיָה חָדָשׁ הָיָה צָרִיךְ אֶל מְחַדֵּשׁ, וְזֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל אֶל מַה שֶּׁאֵין לוֹ תַכְלִית, וְלֹא יוּבַן, עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל מְחַדֵּשׁ קַדְמוֹן, הוּא הָרִאשׁוֹן וְהוּא אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. הָאֱלֹהִים נִצְחִי לֹא יַחֱלֹף; כִּי מַה שֶּׁנִּתְקַיֶּם לוֹ הַקַּדְמוּת הִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ הַהֵעְדֵּר, כִּי חִדּוּשׁ הַהֶעְדֵּר צָרִיךְ אֶל סִבָּה, כְּמוֹ שֶׁהַנֶּעְדָּר הֶחָדָשׁ צָרִיךְ אֶל סִבָּה, כִּי לֹא יֵעָדֵר הַדָּבָר מֵחֲמַת עַצְמוֹ, אַךְ מֵחֲמַת הֶפְכּוֹ, וְאֵין הֵפֶךְ לוֹ וְאֵין דִּמְיוֹן, כִּי מַה שֶּׁהוּא דוֹמֶה לוֹ בְכָל פָּנִים הוּא־הוּא, לֹא יְסֻפַּר בִּשְׁנַיִם, אֲבָל הַהֶפֶךְ הַמַּעְדִּיר לֹא יִתָּכֵן גַּם כֵּן שֶׁיִהְיֶה קַדְמוֹן, כִּי כְבָר הִתְבָּאֲרָה קַדְמוּת מְצִיאוּתוֹ. וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיִהְיֶה חָדָשׁ, כִּי כָל חָדָשׁ אָמְנָם הוּא עָלוּל לַקַּדְמוֹן הַזֶּה; וְהֵיאַךְ יַעְדִּיר הֶעָלוּל עִלָּתוֹ? הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ גוּף, כִּי הַגּוּף אֵינֶנּוּ נִמְלָט מֵחִדּוּשִׁים, וּמַה שֶּׁאֵינֶנּוּ נִמְלָט מִן הַחִדּוּשִׁים הוּא חָדָשׁ, וּמִן הַשֶּׁקֶר שֶׁיִּקְרֵהוּ מִקְרֶה, כִּי הַמִּקְרֶה עֲמִידָתוֹ בְגוּף הַנּוֹשֵׂא, וְהַמִּקְרֶה מְעוֹלָל לַגּוּף, הוֹלֵךְ אַחֲרָיו נָשׂוּא עָלָיו, וְהָאֱלֹהִים יִתְבָּרֵךְ אֵינֶנּוּ נִגְבָּל וְאֵינֶנּוּ מִתְיַחֵד בְּצַד מִבִּלְתִּי אַחֵר, כִּי זֶה מִתְּנָאֵי הַגּוּף. הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ כָּל דָּבָר קָטֹן וְגָדוֹל וְלֹא יִמָּלֵט מִידִיעָתוֹ דָבָר, כִּי הִתְבָּאֵר שֶׁהוּא בָרָא הַכֹּל וּסְדָרוֹ וְתִקְנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "הַנֹּטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אֵם־יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט", וְאָמַר: "גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָ", וְאָמַר: "כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי". הָאֱלֹהִים יִתְבָּרֵךְ חַי, כִּי כְבָר נִתְקַיְּמָה לוֹ הַחָכְמָה וְהַיְכֹלֶת, אִם כֵּן נִתְקַיְּמָה לוֹ הַחַיּוּת, אַךְ לֹא כְּחַיּוּתֵנוּ הַנִּגְדֶּרֶת בַּהַרְגָּשָׁה וּבַתְּנוּעָה, אֲבָל חַיּוּת, עִנְיָנָהּ הַשֵּׂכֶל הַגָּמוּר, וְהִיא - הוּא וְהוּא - הִיא. הָאֱלֹהִים חָפֵץ, כִּי כָל הַבָּא מִמֶּנּוּ בְּאֶפְשָׁר שֶׁיָבֹא הֶפְכּוֹ אוֹ הֶעְדֵּרוֹ, אוֹ קֹדֶם הָעֵת אֲשֶׁר בּוֹ בָא אוֹ אֲחַרָיו, וִיכָלְתּוֹ עַל שְׁנֵי הָעִנְיָנִים שָׁוָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹא יִהְיֶה חֵפֶץ יָשִׁיב הַיְכֹלֶת אֶל אֶחָד מֵהֶם מִבִּלְתִּי הָאַחֵר. וְיֵשׁ לְאוֹמֵר לוֹמַר כִּי מַדָּעוֹ מַסְפִּיק מִשֶּׁיִּצְטָרֵךְ אֶל יְכֹלֶת וָחֵפֶץ, כִּי מַדָּעוֹ מְיֻחָד לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הָעִתִּים וּלְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַהֲפָכִים, וּמַדָּעוֹ הַקַּדְמוֹן הוּא הַסִּבָּה בְכָל חָדָשׁ כַּאֲשֶׁר הוּא, וְזֶה מַסְכִּים לְדַעַת הַפִּילוֹסוֹפִים. חֶפְצוֹ יִתְבָּרֵךְ קַדְמוֹן נֵאוֹת לְמַדָּעוֹ, לֹא יִתְחַדֵּשׁ עָלָיו דָּבָר וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה מֵאֶצְלוֹ, וְהוּא יִתְבָּרֵךְ חַי בְּחַיּוּת עַצְמוּתוֹ לֹא קְנוּיָה, וְכֵן יָכוֹל בִּיכָלְתּוֹ וְחָפֵץ בְּחֶפְצוֹ, כִּי מִן הַשֶּׁקֶר מְצוֹא דָבָר וְסוֹתְרוֹ יָחַד, וְלֹא יֵאָמֵר עָלָיו "יָכוֹל" בְּלִי יְכֹלֶת סְתָם.