הכוזרי · פרק ד׳, מ״ב

(כט) אָמַר הֶחָבֵר: כְּבָר הַעִירוֹתִיךָ עַל יְדִיעָתָם בַּמַּבָּטִים הַבְּרוּרִים בְּרַאֲיַת מַדָּעָם בִּתְקוּפַת לְבָנָה, אֲשֶׁר הִיא כ"ט י"ב תשצ"ג, מְקֻבָּל מִבֵּית דָּוִד וְלֹא נִשְׁתַּבֵּשׁ, וּתְקוּפַת חַמָּה הַבְּרוּרָה, אֲשֶׁר הָיוּ בָהּ נִזְהָרִים שֶׁלֹא יִפֹּל פֶּסַח אֶלָּא אַחַר תְּקוּפַת נִיסָן, וּכְמוֹ שׁאֶמָרְוּ ּקְצָתָם: כַּד חֲזֵית דְּמָשְׁכָא תְּקוּפַת טֵבֵת עַד שִׁיתְּסַר בְּנִיסָן עַבְּרָה לְהַהִיא שַׁתָּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל פֶּסַח בִּרְבִיעִית הַחֹרֶף, וְהָאֱלֹהִים צִוָּה וְהִזְהִיר:" שָׁמוֹר אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב". וְהַתְּקוּפָה הַנּוֹהֶגֶת אֵצֶל הֶהָמוֹן אֵינֶנָּה בְרוּרָה, אֲבָל הִיא עַל דֶּרֶךְ הַקֵּרוּב בַּחֲלֻקַּת הַשָּׁנָה עַל אַרְבַּעַת רְבִיעִים, כָּל רְבִיעַ צ"א יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, וְיֵשׁ שֶׁיִפֹּל פֶּסַח בְּחֶשְׁבּוֹנָהּ בִּרְבִיעִית הַחֹרֶף, וּכְבָר טָעֲנוּ (הַנּוֹצְרִים) עַל הַיְּהוּדִים וְחָשְׁבוּ כִּי עִקַּר תּוֹרָתָם אָבַד, וְשֶׁאֵינָם עַל שֹׁרֶשׁ אֶחָד, בַּעֲבוּר שֶׁיִּפֹּל לָהֶם פֶּסַח קֹדֶם הִכָּנֵס פֶּרֶק הָאָבִיב כְּפִי חֶשְׁבּוֹנָם בַּתְּקוּפָה שֶׁהִיא בְּפַרְהֶסְיָא, וְלֹא שָׂמוּ לֵב אֶל תְּקוּפַת חַמָּה הַבְּרוּרָה הָאֲמִתִּית שֶׁהִיא בְּצִנְעָה בִּלְתִּי מְפֻרְסֶמֶת, וְשֶׁעַל חֶשְׁבּוֹנָה לֹא יִפֹּל פֶּסַח בְּשׁוּם פָּנִים אֶלָּא עַד שֶׁתָּחוּל הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹאשׁ טָלֶה וַאֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. וְלֹא אֵרַע בָּזֶה שׁוּם שִׁבּוּשׁ מִכַּמָּה אַלְפֵי שָׁנִים, וְהוּא חֶשְׁבּוֹן דָּבֵק לְמַבַּט אַלְבָּתָנִי וְהוּא הַבָּרוּר שֶׁבַּקְּבוּעִים וְהָאֲמִתִּי שֶׁבָּהֶם, וְאֵיךְ יִתָּכֵן מַדַּע תְּקוּפַת חַמָּה וּתְקוּפַת לְבָנָה מְדֻקְדֶּקֶת וּבְרוּרָה אֶלָּא מֵחָכְמַת הַתְּכוּנָה עַל הָאֱמֶת וְעַל הַבָּרוּר. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ מִסּוֹד 'נוֹלַד קֹדֶם חֲצוֹת' וְזוּלַת זֶה. וְנִשְׁאַר עֲדַיִן מִן הַחָכְמָה הַמְיֻחֶדֶת בָּעִנְיָן הַזֶּה סֵפֶר הַנִּקְרָא פִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס, בּוֹ מִדַּת הָאָרֶץ וְכָל אֶחָד מֵהַגַּלְגַּלִּים וְטִבְעֵי הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְהַצּוּרוֹת וּבָתֵּיהֶם וְטוֹבָתָם וְרָעָתָם, וַעֲלִיָּתָם וִירִידָתָם, וּנְשִׂיאוּתָם וְשִׁפְלוּתָם, וּמֶשֶׁךְ תְּנוּעָתָם, וְהוּא מֵחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה הַמְפֻרְסָמִים. וּשְׁמוּאֵל מֵחַכְמֵי הַגְּמָרָא שֶׁאָמַר: "נְהִירִין לִי שְׁבִילֵי דִרְקִיעָא כִּשְׁבִילֵי דִנְהַרְדְּעָא", וְלֹא הִתְעַסְּקוּ בוֹ אֶלָּא לְעִנְיַן הַתּוֹרָה, כִּי לֹא יִשְׁלַם בֵּרוּר הֲלִיַכת הַיָּרֵחַ וְהִתְחַלְפוּת הֲלִיכָתוֹ, לְבָרֵר עֵת הִתְחַבְּרוֹ עִם הַשֶּׁמֶשׁ וְהוּא הַמּוֹלָד, וְעֵת הִסָּתְרוֹ קֹדֶם הַמּוֹלָד וְאַחֲרָיו, אֶלָּא בְרֹב חָכְמַת הַתְּכוּנָה. וְכֵן יְדִיעַת הַתְּקוּפוֹת הָאַרְבַּע עָל בֵּרוּר לֹא תִשְׁלַם אֶלָּא בִידִיעַת הַשָּׁפָל רוּם וְהַגָבֹהַּ רוּם וְהָעֲלִיּוֹת עַל הִתְחַלְפַם. וּמִי שֶׁטָּרַח בָּזֶה אִי אֶפְשׁרָ שֶׁלֹּא יִתְגַּלְגְּלוּ עִמּוֹ שְׁאָר חָכְמוֹת הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים, אֲבָל מַה שֶּׁיִּמָּצֵא לָהֶם מִן הַחָכְמָה הַטִּבְעִית מִמַּה שֶּׁנִּגְדַּר בְּתוֹךְ דִּבְרֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַמִּקְרֶה - לֹא בְכַוָּנָה לְלַמֵּד הַחָכְמָה הַהִיא - פְּלִיאוֹת וּתְמִיהוֹת. וּמַה יַּחֲשֹׁב לִבְּךָ שֶׁהָיָה לְחַכְמֵיהֶם מִן הַסְּפָרִים בַּחָכְמָה עַצְמָהּ.