הכוזרי · פרק ד׳, א׳

(א) אָמַר הֶחָבֵר: 'אֱלֹהִים' תֹּאַר לְמוֹשֵל בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים, וּלְדַיָּן שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה בַּכֹּל כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ מוֹשֵׁל בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה בְּחֵלֶק כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ כֹּחַ מִכֹּחוֹת הַגַּלְגַּל, אוֹ טֶבַע מֵן הַטְּבָעִים, אוֹ דַיָּן מִבְּנֵי אָדָם. וְנִבְנָה הַשֵּׁם הַזֶּה בִּלְשׁוֹן קִבּוּץ, בַּעֲבוּר מַה שֶּׁהָיָה נוֹהֵג בֵּין הָאֻמּוֹת עוֹבְּדֵי הָאֱלִילִים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים צְלָמִים וְהָיוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יָחוּלוּ בוֹ כֹּחוֹת הַגַּלְגַּלִים וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶצְלָם אֱלוֹהַּ, וְהָיוּ קוֹרְאִים כְּלָלָם אֱלֹהִים, וְהָיוּ נִשְׁבָּעִים בָּהֶם, וּכְאִלּוּ הֵם מוֹשְׁלִים בָּהֶם, וְהֵם מִתְרַבִּים, בְּרִבּוּי הַכֹּחוֹת הַמַּנְהִיגִים אֶת הַגּוּף, וְהַכֹּחוֹת הַמַּנְהִיגִים אֶת הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּחוֹת כִּנּוּי לְסִבּוֹת הַתְּנוּעוֹת, כִּי כָל תְּנוּעָה הִיא בָאָה מִכֹּחַ זוּלָתִי כֹחַ הַתְּנוּעָה הָאַחֶרֶת, כִּי גַלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ אֵינָם רָצִים בְּכֹחַ אֶחָד אֲבָל בְּכֹחוֹת מִתְחַלְּפִים. וְלֹא פָנוּ אֶל הַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ בָּאוּ כָּל הַכֹּחוֹת הָאֵלֶּה, אִם בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא הוֹדוּ בוֹ, וְטָעֲנוּ כִּי קִבּוּץ הַכֹּחוֹת הָאֵלֶּה הוּא הַמְסֻנֶּה אֱלוֹהַּ, וְשֶׁהַנֶּפֶשׁ גַּם כֵּן אֵינָה כִּי אִם קִבּוּץ הַכֹּחוֹת הַמַּנְהִיגִים אֶת הַגּוּף, אוֹ שֶׁהוֹדוּ בֵאלֹהִים אַךְ הָיָה רָחוֹק בְּעֵינֵיהֶם שֶׁתּוֹעִיל עֲבוֹדָתוֹ, וְחָשְׁבוּ כִּי הוּא נֶעֱלָם וּמְרוֹמָם שֶׁיֵּדָעֵנוּ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בָּנוּ, חָלִילָה לָאֵל מִדִּבְרֵיהֶם. עַל כֵּן לֹא הָיוּ עוֹבְדִים דָּבָר אֶחָד אַךְ רַבִּים שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָם אֱלֹהִים, כְּלָל שֶׁכּוֹלֵל הַסִּבּוֹת מֵאֵין חִלּוּק. וְהַדַּיְּקוּת וְהַמַּעֲלָה הַיְתֵרָה אֵינָהּ כִּי אִם בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד יוֹד הֵא וָו הֵא יִתְבָּרָךְ, הוּא שֵׁם נוֹדָע רָמוּז אֵלָיו בְּמִדּוֹת, לֹא בְמָקוֹם, אַחַר אֲשֶׁר לֹא הָיָה נוֹדָע, כִּי הָיָה נִקְרָא אֱלֹהִים בִּכְלָל, וְנִקְרָא ה' בְּהִתְיַחֵד. כְּאִלּוּ שָׁאַל הַשּׁוֹאֵל: "אֵיזֶה אֱלוֹהַּ רָאוּי לַעֲבֹד: הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ הַיָּרֵחַ אוֹ הַשָּׁמַיִם אוֹ הַמַּזָּלוֹת אוֹ אַחַד הַכּוֹכבִים אוֹ הָאֵשׁ אוֹ הָרוּחַ אוֹ הַמַּלְאָכִים הָרוּחָנִיִּים אוֹ זוּלָתָם? כִּי לְכָל אֶחָד מֵהֶם מַעֲשֶׂה וּמֶמְשָׁלָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם סִבָּה בַּהֲוָיָה וּבַהֶפְסֵד". וְתִהְיֶה הַתְּשׁוּבָה: ה'! כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: 'פְּלוֹנִיּ' בְּשֵׁם נוֹדָע, כִּ'רְאוּבֵן' וְ'שִׁמְעוֹן', אַחֲרֵי אֲשֶׁר יוּבַן מִמִּלַּת 'רְאוּבֵן' וְ'שִׁמְעוֹן' אֲמִתַּת עַצְמֵיהֶם.