צג) נשכחתי כמת מלב (תהלים ל״א) - ושם מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וכו׳, העמדת במרחב רגלי. נשכח כמת מלב, מלב נשתכח - מלבו של יעקב כי גזירה על המת שנשתכח מן הלב, אך לא מנפשו, לכן וימאן להתנחם.
קול התור · פרק ב׳, צ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קול התור, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.