סו) כי עת לחננה (תהילים ק״ב:י״ד) - ושם תרחם ציון. כל ענין, רחמים וניחומים לציון הם ביעודו של מב״י, וכן ברמיזא ״כי עת לחננה״ בגימ׳ ״עדות ביהוסף״.
קול התור · פרק ב׳, ס״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קול התור, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.